*, ש"נ, — שה"פ מן לוּשׁ: כל המנחות נלושות בפושרין וכו' וחייבים על לישתה ועל עריכתה ועל אפייתה (מנח' ה ב). אחד שתי הלחם ואחד לחם הפנים לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים (שם יא ב). חביתי כהן גדול לישתן ואפייתן בפנים (שם ג). הלש והמקטף והעורך וכו' חייב על לישתה ועל עריכתה ועל אפייתה (ירוש' שבת ז י:). סידורו (של לחם הפנים) דוחה את השבת לא לישתו ולא עריכתו דוחין את השבת (שם סנה' י כט.).