לַקְוָה

° 1, ש"נ, – חלי, עקום והתעותות הפנים והפה, Facialislähmung; Paralysie faciale; facial paralisy2: פרק ז בלקוה והוא עקום הפה הוא עלה כליית בפנים ימשך צד הפנים אל צד בלתי טבעי ותשתנה תכונתם הטבעית ויסור טוב פגישת השפתים והעפעפים מצד אחד וסבתו אם רפיון אם קויצת עצלי הפנים וכו' וכבר חשבו קצתם כי בעל הלקוה יפוחד עליו מיתה עד ארבעה ימים וכו' וכבר נוסה שבעל לקוה שתה בכל יום משקל שני זוזים מגירא הרמיס חדש רצוף ועשה רושם חזק וכו' וכבר זכרו קצת רופאי הודו כי הדבר היותר נמרץ לרפאות בן הלקוה שתשים על האבר הכואב והראש בשר חית השדה מבושל וכו' שהליחה הפועלת הלקוה עומדת בהתחלת העצבים ועצלי הפנים (קאנון נ ב ז). שיקפיא העצלים והעצבים וכו' ואחר יפעל כמו הלקוה והכויצה והרפיון וכאב הירך והגב והארכובה (שם ד ב א ב).



1 בערב' לַקְוַה لَقْوَه ופרשו המלונים הערבים: דא' יציב אלוג'ה יעוג' מנה אלשדק אלי אחד ג'אנבי אלענק, ע"כ, ובעבר': חלי יפגע בהפנים יתעוֵת ממנו השדק (זוית הפה) לאחד צדי הצואר. 

2  תרגום דר' מזיא.