*, ש"ז, —  שה"פ מן לִקֵּט:  שבוע הבן ולקוט עצמות שבוע הבן קודם לליקוט עצמות (תוספתא מגי' ד יה).  המעביר ארון ממקום למקום אין בו משום ליקוט עצמות וכו' אבל בארון של עץ יש בו משום ליקוט עצמות וכו' אי זהו ליקוט עצמות מעבירן באפיקרסין ממקום למקום (תוספתא מגי' ד יה).  ליקוטי עצמות אין אומרים עליהן קינים ונהי (תוספתא מגי' ד יה).  יש שמועה לליקוטי עצמות ויש שיעור לליקוטי עצמות (תוספתא מגי' ד יה).  ליקוטי עצמות מלקט עצם עצם משיתאכל הבשר (תוספתא מגי' ד יה).  יש פקידה של ליקוט עצמות וכו' ויש פקידה של גאולה (תוספתא מגי' ד יה). —  ומ"ר לִקּוּטִים:  הקילו חכמים בליקוטין (תוספתא מגי' ד יה). —  ובמשמ' °דברי חכמה לקוטים מספרים אחרים, או שאין להם חבור גמור בין זה לזה:  ואחר שכתבתי זה מצאתי בליקוטיי שכתבתי בשם ריב"א וכו' (תוספתא מגי' ד יה).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים