לִקּוּט

*, ש"ז, —  שה"פ מן לִקֵּט:  שבוע הבן ולקוט עצמות שבוע הבן קודם לליקוט עצמות (תוספתא מגי' ד יה).  המעביר ארון ממקום למקום אין בו משום ליקוט עצמות וכו' אבל בארון של עץ יש בו משום ליקוט עצמות וכו' אי זהו ליקוט עצמות מעבירן באפיקרסין ממקום למקום (ירוש' מו"ק א פ ד).  ליקוטי עצמות אין אומרים עליהן קינים ונהי (שם).  יש שמועה לליקוטי עצמות ויש  שיעור לליקוטי עצמות (שם).  ליקוטי עצמות מלקט עצם עצם משיתאכל הבשר (שם פסח' ח לו:).  יש פקידה של ליקוט עצמות וכו' ויש פקידה של גאולה (פסיק' רבתי מב). —  ומ"ר לִקּוּטִים:  הקילו חכמים  בליקוטין (ירוש' פאה ד יח ג). —  ובמשמ' °דברי חכמה לקוטים מספרים אחרים, או שאין להם חבור גמור בין זה לזה:  ואחר שכתבתי זה מצאתי בליקוטיי שכתבתי בשם ריב"א וכו' (אור זרוע, הלכ' ע"ש לח).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים