לִקּוּט
*, ש"ז, — שה"פ מן לִקֵּט: שבוע הבן ולקוט עצמות שבוע הבן קודם לליקוט עצמות (תוספתא מגי' ד יה). המעביר ארון ממקום למקום אין בו משום ליקוט עצמות וכו' אבל בארון של עץ יש בו משום ליקוט עצמות וכו' אי זהו ליקוט עצמות מעבירן באפיקרסין ממקום למקום (ירוש' מו"ק א פ ד). ליקוטי עצמות אין אומרים עליהן קינים ונהי (שם). יש שמועה לליקוטי עצמות ויש שיעור לליקוטי עצמות (שם). ליקוטי עצמות מלקט עצם עצם משיתאכל הבשר (שם פסח' ח לו:). יש פקידה של ליקוט עצמות וכו' ויש פקידה של גאולה (פסיק' רבתי מב). — ומ"ר לִקּוּטִים: הקילו חכמים בליקוטין (ירוש' פאה ד יח ג). — ובמשמ' °דברי חכמה לקוטים מספרים אחרים, או שאין להם חבור גמור בין זה לזה: ואחר שכתבתי זה מצאתי בליקוטיי שכתבתי בשם ריב"א וכו' (אור זרוע, הלכ' ע"ש לח).