*, ש"ז, מ"ר לִקּוּחִים,— שה"פ מן לקח, ובפרט במשמ' נשואים, Heirat; mariage;-rriage: ליקוחין יש לך בה (קדוש' כב.). התורה אמרה בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהא לו ליקוחים אפילו באחת מהן (שם נ:). שעשה לה (עמרם ליוכבד) מעשה ליקוחין הושיבה באפריון ואהרן ומרים מרקדין לפניה (סוט' יב.). — ובמשמ' קנין: איזהו ליקוח כל שמכרו לו וחוזר ולקחו הימנו או שנתנו לו במתנה וחוזר ולוקחו הימנו (תוספתא בכור' ז ה).