ג. מוֹט
ש"ז, — שה"פ מן ב. מוֹט, נתן לפלוני מוֹט, מכשול: לא יתן לעולם מוֹט לצדיק (תהל' נה כ:). — ונתן לַמּוֹט רגלו, נתן לו לנפל: השם נפשנו בחיים ולא נתן לַמּוֹט רגלנו (תהל' סו ט). אל יתן לַמּוֹט רגלך אל ינום שמרך (שם קכא ג). — ואמר הפיטן: יום אחז פעמי מוט ומעד קרסולי, יום ענה בי כחשי וישב ממולי, יום בקשתי עזר ואפס עזרי וחילי (ר"י בן גיאת, יום צרו צעדי).