מְזִידָה

*, ש"נ, — אשה עושה דבר בזדון: הבא על יבמתו וכו' אפילו הוא שוגג והיא מזידה  (יבמ' ו א). להביא את המזידה בהתראת עדים (ספרי דבר' רמב). שהיה הוא שוגג והיא מזידה ובדקו אותה ולא בדקו אותו (ירוש' סוט' ה כ.). —  וכמו תה"פ: הרי שנדרה ובטלה בלבה והלכה ועשתה מזידה מנין שצריכה סליחה (ספרי במד' קנג).

חיפוש במילון: