מַחֲמד

ש"ז, מַחֲמֻדֶּיה, מַחֲמוּדֵיהֶם, —  כמו מַחְמַד: נתנו מחמודיהם1 באכל להשיב נפש (איכ' א י).— ובמשמ' אשר והצלחה: זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה כל מַחֲמֻדֶּיהָ אשר היו מימי קדם (שם ז).



1 כך הכתיב. והקרי מחמַדיהם.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים