מַחְמְצָן
*1, ש"ז, — נקיע של כובסים שנתנו בו צואת כלבים וכדומ', ושורים בו הלבנים: אמר רבה בר אבוה לא שנו (שצריך להרחיק הכותל ג' טפחים) אל מן המחמצן2 אבל מן הגדיין ד' אמות (ב"ב יט.). הרחיק משפת מחמצן ולכותל ג' טפחים (שם).
1 במשקלי השמות שבמקרא אין משק' מפעלן, ועי' הערה לקמן.
2 כך בנוסח', וכך ברי"ף והרא"ש, וכך ברגמ"ה ורש"י ושאר המפרשים. אבל בהערוך ערך בקיע הובאה גרסה אחרת בשם הר"ח: המחמצין. עכ"פ, לפי הגרסה מחמצן פרש רגמ"ה ואחריו שאר המפרשים: אותו מקום ששורין בו בגדי כביסה עם צואת כלבים.