*, ש"נ, מ"ר מַטְבֵּעוֹת, מַטְבֵּעִים, — א) חתיכת מתכת טבועה, שמשקלה ואיכותה קבועים עפ"י הממשלה ויוצאת במדינה ומתקבלת במחיר דברים נמכרים, Münze; monnaie; coin: אסימון קונה את המטבע והמטבע אינו קונה את אסימון מטלטלין קונים את המטבע והמטבע אינו קונה את המטלטלין (ב"מ ד א). בדינרי זהב ובמטבעות של נחושת (תוספת' שם ג יט). שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד (סנה' ד ה). לעשות שאר מטבע ככסף (ר' ישמעאל, ספרי דבר' קז). כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע (רב חיננא, ירוש' ברכ' ח ז). ולמה נקרא נחום איש קודש הקדשים שלא הביט בצורת מטבע מימיו (שם מגי' א יג). נותן לה ממעות ארץ ישראל (זאת אומרת) שמטבע ארץ ישראל יפה מכל הארצות (שם כתוב' יג יא). כאדם שאומר לחברו נפסלה מטבע זו (סנה' קד:). — ובלשון זכר: מטבע היוצא לשום מלכים הראשונים (תוספת' מע"ש א ו). גזל מטבע ונסדק (ב"ק ט ב). גזל עבדים והזקינו וכו' מטבע ונפסל תוספת' שם י ג). (גזל) מטבע ונישוף ונתשו (שם ד). נטל הקב"ה מטבע של אש קטן וקרא לו למשה ואמר לו זה יתנו (ר' מאיר, פסיק' רבתי, כי תשא). מטבע שנפסל והמלכות מקבלתו (ירוש' מע"ש א ב). ואלו הן (מעות) עשויין כמגדלין שלשה מטבעין זה על גב זה (ב"מ כה.). גוזר אני שיתפחמו פניו ויפסל מטבעו (ר' לוי, מד"ר בראש' לו). — ובסהמ"א: יש אצל המחליף שלשה מטבעים שוה הזהוב ממטבע האחד ג' דינרים וכו' ובא אדם אחד ובקש להחליף שיתן לו מג' המטבעים בזהוב (ראב"ע, ספר המספר ו). — מַטְבֵּעַ יוֹצֵא, שעובר לסוחר, מַטְבֵּעַ שמָרַד, שנטבעה בשעת מרד ונפסלה אח"כ: אין מחללין אותו לא על המטבע מרוד ולא על המטבע שאינו יוצא (תוספת' מע"ש א ה). מטבע שמרד כגון בן כוזיבא (ירוש' שם א ב). תנו לי מעותי מן המטבע היוצא במדינתי וכו' וכל המטבעות היו יוצאות בירושלם (תוספת' שקל' ב יג). נותן לו מטבע היוצאה באותה שעה (רב חסדא, ב"ק צז:). — ב) מַטְבֵּעַ של ברכה, של תפלה, וכדומ', צורתה, נוסח הדברים שלה, Formel; -mule: כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו (ר' יוסי, תוספת' ברכ' ד ה). לכו ועשו ובלבד שלא תשנו מטבעה של תפלה (רבי, ירוש' שם ה ב). אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות (ר' יוחנן, שם ט א). מבדיל ואח"כ אומר מטבע ברכה (ר' יצחק בן אלעזר, שם ה ב). אומר מטבע ברכה ואחר כך מבדיל (רבי יודן, שם). מטבע קצר פותח בהן בברוך ואינו חותם בהן בברוך מטבע ארוך פותח בו בברוך וחותם בברוך (הוא, שם א ח). משה התקין מטבעה של תפלה האל הגדול הגבור והנורא (רבי פנחס, שם ז ד). — ומצוי בסהמ"א: שאלת לתקן לך מטבע ברכה לבכור הפודה את עצמו (שו"ת ריב"ש קלא). ולפיכך האריכו המטבע ופתחו בברוך אשר יצר (מלמד התלמיד', תרומה). קדמונינו זכרונם לברכה קבעו לנו מטבע הברכות להודות לה' ולהתפלל לפניו (שד"ל, מבוא למחז' איטל', ח"א). — ובחכמת הרפואה, °צורת פתקת הרפואה: אין לשנות המטבע שתיקנו לנו רבותינו בעלי חכמת הרפואה (ר"י בן טודרוס, באר לחי). ג) °כלי מלאכה שבו טֹבעים המטבעות: שוטר ממונה לתקן המדות איפה והין וכיוצא בהן ולתת בהן חותם במטבע ולצוות שלא יהא אדם רשאי למכור ולקנות אלא בהם (ערוך, ערך אגרדמין). — °בֵּית הַמַּטְבֵּעַ, ששם טֹבעים המטבעות של המלכות: אודיעך דעתי בראובן שלקח בית המטבע מאת המלך ונכתב על שמו ואח"כ בא שמעון ונשתתף עמו וכו' טען עליו שמעון שהרויח במשא ומתן אחר ואותו המשא ומתן הוא נמשך ונתלה בבית המטבע ונכנס לשותפות וראובן טוען שהם לא היו שותפין אלא בבית המטבע וכל אחד יש לו עסקים לבדו (שו"ת הרדב"ז ד קב). וגם על היהודים אשר במצרים היה להם צער גדול על אדות הנגיד הר' אברהם קאשטרו ז"ל שהיה מושל על בית המטבע (לקוטי ר"י סמברי 54). — °קוצצי מטבעות: העלילו על היהודים לפני המלך שהיהודים עושים זיוף במטבע וכו' לימים שבו הנוצרים ובקשו מי שיעיד נגד היהודים ומצאו כרצונם איך ראו היהודי קוצץ המטבע ואעפ"י שידע המלך כי הכל שקר לקוטי ר"י סמברי 28.
אֲגוֹרָה. — °גָּדוֹל, גדוֹלים. — גֵּרָה. — *דִּינָר. — *זָהוּב. — *זוּז. — °חַלְפָן. — *חָרִיף. — °טָפֵל, טפלים. — °כְּפוּלוֹת. — כָּרַת, °כרת מעות, מעות כרותות. — °לָבָן, לבנים. — °מִטְבָּעָה. — °מִטְבְּעָן. — *מָעָה, מעוֹת. — *סֶלַע. — * פְּרוּטָה. — °פֶּרַח, פרחים. — *פָּרַט. — °פָּשׁוּט, פשוטים. — צוּרָה, צורת מטבע. — °צֶלֶם, צלמים. — צָרַף. — קָצַץ, קוצצי מטבעות. — °קשים. — *רָצָה, הרצה. — *שֻׁלְחָנִי. — שֶׁקֶל.