מָרָד, מָרַדְתָּ, מָרְדוּ, מָרָדוּ, מָרַדְנוּ, מָרָדְנוּ, מֹרְדִים, מוֹרְדִים, מֹרְדֵי, לִמְרָד-, לִמְרוֹד, לִמְרָדְכֶם, יִמְרֹד, יִמְרָד-, תִּמְרְדוּ, תִּמְרֹדוּ, יִמְרְדוּ, — א) פ"ע, מָרַד במלך פלוני, עשה מֶרֶד, התקומם עליו, השליך מעל עצמו שלטונו של פלוני, sich empören; se révolter; to revolt: שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מָרָדוּ (בראש' יד ד). כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת וכו' עתה על מי בטחת כי מָרַדְתָּ בי (מ"ב יח יט-כ). ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים וישב וַיִּמְרָד-בו (שם כד א). וַיִּמְרֹד צדקיהו במלך בבל (שם כ).  וַיִּמְרָד-בו לשלח מלאכיו מצרים לתת לו סוסים ועם רב (יחזק' יז טו).  ויאמרו מה הדבר הזה אשר אתם עשים העל המלך אתם מֹרְדִים (נחמ' ב יט).  וגם במלך נבוכדנאצר מָרָד אשר השביעו באלהים (דהי"ב לו יג). — וּבֵאלֹהִים, לא שמע למצוותיו: אך ביי' אל תִּמְרֹדוּ ואתם אל תיראו את עם הארץ (במד' יד ט). כה אמרו כל עדת יי' מה המעל הזה אשר מעלתם באלהי ישראל לשוב היום מאחרי יי' בבנותכם לכם מזבח לִמְרָדְכֶם היום ביי' וכו' והיה אתם תִּמְרְדוּ היום ביי' ומחר אל כל עדת ישראל יקצף (יהוש' כב טז-יח ).  חלילה לנו ממנו לִמְרֹד ביי' ולשוב היום מאחרי יי' (שם כט). בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים הַמּוֹרְדִים אשר מָרְדוּ בי (יחזק' ב ג).  וברותי מכם הַמֹּרְדִים והפושעים בי (שם כ לח).  וימרו וַיִּמְרְדוּ בך וישלכו את תורתך אחרי גום (נחמ' ט כו).  ואתפללה ליי' אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול וכו' חטאנו ועוינו והרשענו וּמָרָדְנוּ וסור ממצותך וממשפטיך (דני' ט ד-ה).  לאדני אלהינו הרחמים והסליחות כי מָרַדְנוּ בו (שם ט). — ומָרַד עַל: ויקם ירבעם בן נבט עבד שלמה בן דויד וַיִּמְרֹד על אדניו (דהי"ב יג ו). — ובתו"מ: במורד ביום הכפורים (ר' לוי, ירוש' יומ' ח ו).  הזהרו שלא תמרדו בהקב"ה שאין אדם מורד בהקב"ה אלא מתוך שביעה (ספרי דבר' מג).  אמר הקב"ה יבא כלב שמרד בעצת מרגלים וישא את בת פרעה שמרדה בגלולי בית אביה (מגי' יג.).  שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם (ר' יוסי בר חנינא, כתוב' קיא.).  שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו אל תהיו במחלוקת ואל תמרדו במלכות בית דוד וכו' (ב"ב קטז.).  בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון השליטו על הכל הפרה היתה נשמעת לחורש והתלם נשמע לחורש כיון שחטא אדם מרדו עליו הפרה לא היתה נשמעת לחורש וכו' (ר' יוחנן, מד"ר בראש' כה).  שאילולי לא בראתי בו (באדם) יצר הרע לא היה מורד בי (ר' איבו, שם כז).  מלך בשר ודם שמרדה עליו מדינה ועמדו וקללו את המלך (שם במד' יח).  — והאשה על בעלה, והאיש על אשתו: המורדת על בעלה זו משנה ראשונה רבותינו התקינו שמתרין בה ארבע שבתות (תוספת' כתוב' ה ז).  עבד כהן שברח ואשת כהן שמרדה הרי אלו אוכלין בתרומה (שם תרומ' י ח).  המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה וכו' וכן המורד על אשתו מוסיפין לה על כתובתה (כתוב' ה ז).  המורדת על בעלה כותבין לו איגרת מרד על כתובתה וכו' אם בשמרדה במקור נדפס 'במשרדה'. עליו והיא נידה התורה המרידתה עליו וכו' בשמרדה עליו עד שלא באה נידה ובאת נידה הרי אינה ראויה למרוד (ירוש' קדוש' א ב).  מרדה הפסידה בלאותיה קיימין (בבלי כתוב' סג:). — ובמליצה, מֹרֵד אוֹר: המה היו בְּמֹרְדֵי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו (איוב כד יג). — והשתמשו הסופרים במליצה זו בכונה של שונאי החכמה והמדעים, עי' אוֹר, והוסיפה: אך מה לנו ולמורדי אור סיגי ובזויי עמנו (ר"ש בלוך, הקד' שבי"ע, אפריקה).  כשבלול טמון בל חזה שמש במורדי אור הוא (א' מפו, אה"צ י). — ובהשאלה, *תרנגלת שֶׁמָרְדָה, שברחה: אווזין ותרנגולין ויונין הרדסיות שמרדו או שקיננו בפרדס (תוספת' חול' י ט, ספרי דבר' רכח).  בתרנגולת שמרדה (נדה נ:). —  ובדברים לא בע"ח, עין שֶׁמָרְדָה, שנתקלקלה, שכאבה: עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת (מר שמואל, ע"ז כח:).  עין שמרדה מרפין אותה בשבת (ר' יוחנן, ירוש' שם ב ב). — *מטבֵּע שֶׁמָרַד, עי' מַטְבֵּעַ. — ב) פ"י, מָרַד את פלוני, עשה שימרד: וביי' אל תמרדו ואותנו אל תִּמְרֹדוּ בבנתכם לכם מזבח מבלעדי מזבח יי' אלהינו (יהושע כב יט). — ג) *מָרַד1 הפצע, השחין וכדומ', היה עוד טרי ועוד לא עלתה עליו ארוכה: בשחין ובמכוה ובקדח המורדין (ת"כ תזריע, נגע' א א).  עור הראוי לקבל נגע פרט לשחין המורד ולמכוה המורדת (שם ג ד).  היו (השחין והמכוה) מורדין טהורים עשו קרום כקליפת  השום זו היא צרבת השחין (משנ' נגע' ט ב).

— הִפע', *הִמְרִיד, — הִמְרִיד את פלוני על פלוני, עשה שימרד, הסיתו לכך: בשעה שאמר (נבוכדנצר) אעלה על במתי עב אדמה לעליון יצתה בת קול ואמרה לו רשע בן רשע בן בנו של נמרוד הרשע שהמריד את כל העולם כולו עלי במלכותו (ריב"ז, פסח' צד:).  מתנחם אני שבראתי אותו (את האדם) מלמטה שאלו בראתי אותו מלמעלה כשם שהמריד בי את התחתונים כך היה ממריד בי את העליונים (ר' נחמיה, מד"ר בראש' כז).  אוהבים היו זה לזה זה משלח לזה כתבים וזה משלח לזה דורונות והמרדתי אותם אלו על אלו כדי שיבואו ויפלו תחת ידיך (ר' יודן, שם מד).  קיפח על ראשו של נמרוד ואמר לו זה המרידן עלי (ר' סימון, שם כו). — ואמר הפיטן: נארו ברית ודת והמרידו עם באל ומגרום בלא כח מכהני מלוכה ( מוס' ב ר"ה, אהלה). — ובהשאלה: המורדת על בעלה וכו' אם בשמרדה עליו והיא נידה התורה המרידתה עליו (שלא תזקק לו בזמן נדתה) (ירוש' קדוש' א ב).