מַטְבְּעָן

°, ת"ז, מ"ר מַטְבְּעָנִים, מי שממונה על המטבעות: ויבואו אלה היהודים להתיצב על השוק לעשות סחורתם ויבוא גם השטן בתוכם מטבען אחד צורר וירא אותם ויסת עליהם נכרית אחת ימח שמה לאמר אתם נתתם לי כ' פשוטים של נחשת והמטבען בעצמו הוציאם מכיסו ונתנם בידה (אפר' בר' יעקב, QGJD II. 71). — ומ"ר: שאלתי פי מטבענים בקיאים דליט' כסף מזוקק שוה א' זהב ריינש (שו"ת חוט השני צז).

חיפוש במילון: