1, מָטָּה, מלת תה"פ, להורות המקום שצריך לרדת כדי להגיע אליו, unten; en bas; below:  ובהשאלה, ירד פלוני מַטָּה מָטָּה, נהיה דל וכדומ':  הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מַטָּה מָטָּה הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב (דבר' כח מג-מד). —  מטה, שהדבר המדֻבּר עליו במקום שָׁפֵל:  ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מָטָּה2 (משלי יה כד). —  לְמַטָּה, במשמ' העקרית, במקום שפל, בנגוד מן מעלה:  ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שרש לְמַטָּה ועשה פרי למעלה (ישע' לז לא).  אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ לְמַטָּה (ירמ' לא לז). —  ולהורות הפנייה להמקום השפל:  כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו וּלְמַטָּה ראיתי כמראה אש ונגה לו סביב (יחזק' א כז).  והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון ויישרם לְמַטָּה מערבה לעיר דוד (דהי"ב לב ל).  מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא לְמַטָּה לארץ (קהל' ג כא). —  ובהשאלה, היה לְמַטָּה, נפל קריאת המלה מסופקת - הערת פב"י. בגשמיות ורוחניות:  ונתנך יי' לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה לְמָטָּה (דבר' כח יג). —  לְמַטָּה מִדָּבָר, פחות ממנו:  כי אתה אלהינו חשכת לְמַטָּה מעונינו ונתתה לנו פליטה כזאת (עזר' ט יג). —  ולהזמן, מבן כך וכך שנים וּלְמָטָּה, שמספר השנים פחות:  ולא נשא דויד מספרם למבן עשרים שנה וּלְמָטָּה (דבה"א כז כג). —  מִלְּמַטָּה, במקום שהוא למטה:  ויהיו תאמם מִלְּמַטָּה ויחדו יהיו תמים על ראשו (שמות כו כד).  ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מִלְּמָטָּה (שם כז ה). ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מִלְּמַטָּה ממול פניו (שם כח כז). —  ובתו"מ:  אילן שנגמם והוציא חליפין מטפח ולמטה כנטיעה מטפח ולמעלה כאילן (ר' שמעון, שבי' א ח).  המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוה מן הארץ ג' טפחים פסולה מלמטה למעלה אם גבוה מן הארץ י' טפחים כשרה (סוכ' א ט).  נטל את הדם וכו' והזה ממנו אחת למעלה ושבע למטה ולא היה מתכוין להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף (יומ' יב א).  מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה ( יבמ' יב א).  ועל הזקן שתים מכאן ושתים מכאן ואחת מלמטה ( מכות ג ה).  בהמה שנחתכו רגליה מן  הארכובה ולמטה כשרה מן הארכובה ולמעלה פסולה (הול' ד ו).  סדר הסב בזמן שהן שתי מטות הגדול שבהן עולה ומיסב בראש העליונה והשני לו למטה ממנו (ירוש' תענ' ד ב). —  ולהזמן:  העריכו פחות מבן חמש ונעשה יותר על בן חמש וכו' נותן בזמן הערך יום שלשים כלמטה ממנו שנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנה ( ערכ' ד ד).  עשה שנת ששים כלמטה ממנה (שם). —  *לְמַטָּה, מתחת להעולם:  כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאלו לא בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור (חגי' ב א).  למה נברא העולם בב' אלא מה ב' זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו כך אין לך רשות לומר מה למטה מה למעלה מה לפנים מה לאחור אלא מיום שנברא העולם ולהבא (ר' לוי, מד"ר בראש' א). —  *עין של מַטָּה, אזן של מַטָּה, במקום עין של מעלה:  כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת (ריב"ז, ב"ק עט:). —  °ובחכמת הלשון, הטעם לְמַטָּה, בתנועה האחרונה, כמו מלרע:  ואם היה טעמו (של המלה באה, השמש באה) למטה באלף היה מבואר כשהיא שוקעת (רש"י בראש' טו יז).  וכשהטעם למטה הוא לשון הווה דבר שנעשה עכשיו והולך ( שם). —  ובהשאלה כנוי לבית הנקובה:  נסרח או שיצא מלמטה ( תוספת' מקוא' ז ה).  העוטש בתפילתו סימן רע לו (במה דברים אמורים) מלמטה אבל מלמעלה לא (ירוש' ברכ' ג ה). —  ולאברי ההולדה:  על שפת הירדן עמדה (הצרעה) וזרקה בהן (באמורי) מרה וסימתה עיניהן מלמעלה וסירסתן מלמטה (ר"ש בן לקיש, סוט' לו.).  שמונה ממעטים את הזרע ואלו הן המלח והרעב וכו' וכשות שלא בזמנה והקזת דם למטה כפלים (גיט' ט.). —  *לְמַטָּן, מִלְּמַטָּן, כמו לְמַטָּה, מִלְּמַטָּה:  נתן את הנתנין למטן למעלן ואת הנתנין למעלן למטן (זבח' ב א).  שער הנצוץ וכמין אכסדרה היה ועליה בנויה על גביו שכהנים שומרים מלמעלן והלוים מלמטן (מדות א ה).  נזם שהוא עשוי כקדירה מלמטן וכעדשה מלמעלן (כלים יא ט).  ארון שהיא רחבה מלמטן וצרה מלמעלן והמת בתוכה הנוגע בה מלמטן טהור (אהל' יט יה).  מתפללין בראש הזית ובראש התאנה הא בשאר כל האילנות יורד ומתפלל למטן ובעל הבית לעולם יורד ומתפלל למטן ( ירוש' ברכ' ב ה).  בין שהאילן למעלן והבור למטן בין שהאילן והבור מלמטן ( שם שבי' א ב).  ירושלם מלמעלן ועיר מלמטן ( שם ר"ה ד ב) נאמר מתן דמים בפר למטן ונאמר מתן דמים בשעיר למטן (ר' יוסה, שם יומ' ה ה).  כאן מלמעלן כאן מלמטן (ר' ירמי', שם סוכ' ב ד).  החלונות בין מלמעלן בין מלמטן בין מכנגדן (צריך להרחיק) ארבע אמות וכו' מלמעלן כדי שלא יציץ ויראה מלמטן שלא יעמוד ויראה ומכנגדן שלא יאפיל (ב"ב כב:).  רבי ששא בנו של ר' אבא היה כותב הא למטן ולמד למעלן (מד"ר שמות כד).  אם יהיה הגבור שבגבורים למטן והחלש שבחלשים למעלה נוצח הוא ( ר"ש בן חלפתא, שם).  בבשר ודם המים מלמעלן והלחם מלמטן והקב"ה אינו כן אלא המים מלמטן זו הבאר שנא' עלי באר והלחם מלמעלה הנני ממטיר לכם (שם כה).  אתה מוצא כל מה שברא הקב"ה למעלן ברא למטן (ר' ברכיה, שם לג). —  מַטָּן:  מפני מה נוהגין בי"ד של מטן בכבוד שלא ירבו המחלוקות (ר' יודן, ירוש' פסח' ז א).  כשורות של מעלן כך שורות של מטן מה שורות של מעלן ואיש אחד בתוכם לבוש בדים כך של מטן כתנת בד קדש ילבש (ר' חייא, מד"ר ויקר' כא).  מוטב היה לו לשאול באורים ותומים של מעלן ולא באוב וידעוני של מטן (ר' חמא בר חנינא, שם כו).  שהניח מה שלמעלן וירד בשל מטן (ר' ברכיה, שם שמות לג). —  ומצוי גם בסהמ"א:  נמצאו מכוונים תמים מלמטן ותמים מלמעלן אין אחד מהם עודף על חבירו (ר"ח שבת צט.).