1, ש"ז, — הַטָּיַת משפט: עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלא מֻטֶּה2 כי אמרו עזב יי' את הארץ ואין יי' ראה (יחזק' ט ט).
1 עי' הערה לקמן.
2 כך בכל הספרים. תרגום השבעים נשתבש בעצמו ואין ללמוד ממנו צורת הנסחה העברית שהיתה להם. ת"י: אסטיות דין, והוא הטית המשפט, וכך פרשו שאר הקדמונים. אמר ריב"ג: מֻטה אצלה מנטה ואדע'ת אלנונ והו אשמ ללזיע' ואלמיל ווזנה מופעל, ע"כ, ובעבר': עקרו מֻנטה ונבלעה הנון והוא שם לעול ולהטית הדין ומשקלו מֻפעל. וכך רש"י ורד"ק וכו'. אך קצת החדשים מפקפקים באמתת הנסחה מפני שאחרי ותמלא הארץ דמים התוכחה של הטית דין היא רפה מאד, ואולם מבחינה זו הגהת אלה החדשים חמס במקום מטה אינה מרפאה את הכתוב, כי גם חמס רפה אחרי דמים, ובעצם הדבר אדרבה המלה דמים שקודם לה היא מסֻפקת, כי בהרבה ספרים כתוב חמס במקום דמים, וכך היתה נוסחת הספר של הרד"ק, אמר וז"ל: ובקצת ספרים מדוייקים ותמלא הארץ דמים, ע"כ, וכך העיד בעל מ"ש, וז"ל: ותמלא הארץ דמים כן ראיתי בכמה ספרים וכן תרגם יונתן חייבי קטול אבל בספר אחד מדוייק כ"י קדמון וגם בדפוס אחד ישן כתוב ותמלא הארץ חמס. ע"כ. וכן שם ז כג הוכיחם על חמס אחרי דמים: כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס.