מִטְפַּח

*, ש"ז, — דבר קצת רטוב: ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש זה ראש חדש תשרי חרבו המים מעל הארץ נעשת כמטפח1 (מד"ר בראש' לג).



1 כך בכ"י לונדון, הוצא' דר' תיאודור, וכך גם בכ"י פריז, וכך גרסת הערוך (בערך קל). ובנוסח' הדפוס: כמין טפיח, וגרסה אחרת כמקפה.

חיפוש במילון: