מִיר
פ"ע, מ"ר בינ' מָרִים, — מָר פלוני, השיג וקבץ צרכי אכל נפש וכיוצא בזה, sich versehen mit; se pourvoir; privide oneself with: כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים1 קלון (משלי ג לה).
1 כך הנסחא המסורה, וראו הקדמונ' במלה זו הפעיל מן רום, ומפני שהוא לשון יחיד והשֵם שלפניו הוא מ"ר, כסילים, נדחקו ואמרו שהכונה לכאו"א מן הכסילים. אך מלבד שזה דחוק גם עצם המליצה הֵרִים קלון דחוקה כאן. ולכן הגיהו קצת החדשים יוריש במקום מרים. אך לפי הנסחה המסורה צריך להניח כי מרים הוא מ"ר מפעל ע"ו או ע"י, ובאמת יש בלשון הערבי' הפעל מיר مير, שמשמש במשמ' הספקת צרכי אכל נפש למשפחתו וכדומה. וצריך איפוא לנקד מָרִים — ומרים אולת לקמןמשלי יד כט, במשמ' אחרת, כמו יעשה אולת (שם יז), commettre.