מִישָׁר

1 ש"ז, — הוֹן ועֹשֶׁר, Reichtum; richesse; riches: יש מפזר ונוסף עוד וחשך מישׁר2 אך למחסור (משלי יא כד).



1 עי' הערה לקמן.

2 כך הכתיב, וראו בו הקדמונים המלה ישׁר במם השמוש מִן, ונקדו מִיּשֶׁר, ובמשמ' זו פרשוהו הקדמונ' ורוב החדשים. אבל כבר הרגישו החדשים קושי המליצה ולכן אמרו קצתם להגיה מֵעשֶׁר במקום מישר. אך אין צרך בזה, כי המלה מישר, כמו שהיא בהכתוב, אפשר לפרשה במשמ' זו בעצמה של עשר והון, כי מלה זו בעצמה משמשת במשמ' זו בערב', והיא מַיְשַׂרַה  ميسرة, מהשרש ישׂר, שהוא הוא השרש ישׁר בעברית, אמר אלג'והרי: ואלמישרה בפתח אלשינ וצ'מהא אלשעה ואלע'ני, ע"כ, ובעבר': מישרה בפתח השין וחולמה, הרחבה ועשׁר. וכן בלשאן אלערב ושאר המלונים. ואפשר כי הדגש בהיוד הוא מהדגשים הקדומים שלפני הנקוד, והכונה היתה בו להעיר כי אין זו המלה מֵישר הידועה. וחירק המם אולי הוא מסורה אמתית והוא כמו מיכל.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים