* 1, מייש, — שֵׁם אילן גדול, יגדל ביערות, ויתן פרי כעין גרגר שחור, מתוק, Elsbeerbaum; alisier; service-tree: (חמשה עצים פסולים למזבח) של שקמה ושל חרוב ושל דקל ושל מייש ושל אלון (תוספת' מנח' ט יד, ת"כ, נדבה פרק ו ובבלי תמיד כט., בשנויי נוסחאות). — ושם הפרי: וימצא דודאים וכו' ר' יהודה ברבי סימון אומר מיישין 2 מד"ר בראש' עב.
1 כך נקוד בת"כ מנֻקד כ"י ותיקן, בכ"י ציור אורי בביה"מ שכטר. — וכך שמו גם בערב' מַישׂ ميس, וכך גם בסור' מישא. ואמר אבו חניפא: אלמיש הו שג'ר עט'אמ שביה פי נבאתה וורקה באלע'רב ואד'א כאנ שׁאבא פהו אביצ' אלג'ופ ואד'א תקאדמ אשׂוד פצאר כאלאבנוש ויע'לט חתי תתח'ד' מנה אלמואד אלואשעה ויתח'ד' מנה אלרחאל, ע"כ, ובעבר': המיש הוא אילן גדול ידמה בצמיחתו ועליו להערב וכשהוא ילד הוא לבן העץ וכשמזקין ישחיר ויהיה כמו ההׁבן ויהיה עבה עד שיעשו ממנו שלחנות רחבים ויקחו ממנו העץ להאוכפים.
2 בפרוש המיוחס לרש"י: מישון.