*, ש"נ, מ"ר מַכְבֵּדוֹת, — א) הקנה שהתמרים תלויים בו: מכבדת1 של תמרה ששייר בה תמרה אחת (תוספתא עוקצ' א ג). יד מכבדת של תמרה שהיא יתרה על ארבעה טפחים (שם ד). בעל הבית שנתן פיאה לעניים אין רשאי שיאמר להם טלו זרע ותנו פשתן וטלו תמרים ותנו מכבדות (שם פאה ב יב). סוכי תאינה ובהן תאינים מכבדות ובהן תמרים (שם מעש"ר ג ה, יו"ט ד ב). הנח תבואה בקשה תלתן בעמיר תמרים במכבדות (ת"כ קדוש' ג ז). — ב) כמו מַכְבֵּד, במשמ' מטאטא: מכבדות2 של מילת3 מותר לטלטלן בשבת אבל של תמרה לא (רב, שבת קכד:). — ג) °מברשה: וכתב בהגהות אלפסי פרק הזורק שאסור לכבד הבגדים על ידי מכבדות העשויות מקסמים שלא ישתבר קסמיהם (חמה"י א, דיני שבת י).
1 פרש רה"ג: פירוש צעפ אל תמר בטיית ושמה מכבדת מב' פנים אחד משום שהפרי שתלוי עליה היא כבדה ונתלית למטה ואחד שהוא לכבד את הבית.
2 פרש ר"ח: מכבדת מטאטא שמכבדין הבית בהן. אך רש"י לעז אישקובא, ופרש: שמכבדים בהן את השולחן, ע"כ, ר"ל מה שאנו קוראים מברשה. וכך הרא"ש: כמו זנב שועל וכיוצא בו שמכבדין בו את המילת. וכן הר"נ.
3 כך בכ"י. ובנוסח' הדפוס: מילתא.