מַכְבֵּר

1, ש"ז, —  מִכְסֶה של בגד:  ויהי ממחרת ויקח (מלך ארם שהיה חולה) הַמַּכְבֵּר2 ויטבל במים ויפרש על פניו וימת מ"ב ח יה.



1 מן ב. כבר, דומה לְמִכְבָּר, ועי' הערה לקמן.

2 השבעים תרגמו χαββ.  אוריג' העתיק המלה כצורתה μαχβάϱ, ונראה מזה כי בזמנו לא היה פרוש מלה זו ידוע בדיוק.  עקילס וסומכ' στϱμα, שהוא מפרש, מכסה, מצע.  ולג' stragulum. ת"י:  גונבא, ובקצת נוסח' גונכא.  ולא נתברר בודאות פרוש מלה זו.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים