*, ש"ז, מ"ר מַכְבֵּדִים, — א) מַטְאֲטֵא, שמכַבְּדִים בו את הבית וכדומה: (האומר) שב על המכבד שתהא חולם חלומות אל תשב על המכבד שלא תהא חולם חלומות הרי זה מדרכי האמורי (תוספתא שבת ו ז). הממם (את האויב) כבמכביד (ר' אבא בר כהנא, מד"ר איכ', פתיח'). את מוצא שסנחריב הגלה ישראל שלש גליות גלות ראשונה הגלה לראובני וכו' השלישי הגלה שאר השבטים שנאמר והאחרון הכביד הכבידן במקור נדפס "הכביד"  כבמכבד (תנחומא מסעי יג). — ב) כמו מַכְבֶּדֶת1: יד האשכול כל שהוא וכו' ויד המכבד של תמרה ארבעה טפחים וקנה של שבולת ג' טפחים (עוקצ' א ג).