*, (מְלַי), ש"ז, — מְלַאי של חנות וכדומ', הסחורה שבה, Ware; marchandise; merchandise:  המלאי של ישראל ופועלי גוים עושין בתוכו חייב בחלה המלאי של גוים ופועלי ישראל עושין בתוכו פטור מן החלה תוספתא חלה א ג.  חנות של ישראל ומלאי של ישראל ופועלי נכרין נכנסין לשם וכו' חנות של נכרי ומלאי של נכרי ופועלי ישראל נכנסין ויוצאין לשם פסח' לא:.  ומצוי בסהמ"א:  ובא שמעון הנזכר ונכנס סרסור בין התוגר השוכר ויהודה שיקנה יהודה כל המלאי שבתוך החנות וישב בחנות שו"ת פרח מטה אהרן צב. —  *הֵטִיל מְלַאי על פלוני, הכריחו לתת לו מהמְלַאי שלו:  משרבו מטילי מלאי על בעלי בתים רבה שוחד והוטה משפט והיו לאחור ולא לפנים תוספתא סוט' יד ה.  מלאי הטילו (בני שמואל) על בעלי בתים ר' יהודה, שם ו. —  הטיל מְלַאי לתוך כיס של פלוני, נתן לו כסף לעשות עסק:  כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים זוכה ויושב בישיבה של מעלה ר' יוחנן, פסח' נג:.  (תודוס איש רומי) מטיל מלאי לכיס של תלמידי חכמים היה ר' יוסי בר"א, שם.