מִלּוּט

*, ש"ז, — שה"פ מן מִלֵּט: שיש בו (בהלל) מילוט נפשות של צדיקים מגיהנם (ר"נ בר יצחק, פסח' קיח.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים