פ"ע, בהפס' מָלָךְ, מָלַכְתָּ, מָלְכוּ, מֹלֵךְ, מֹלֶכֶת, מָלֹךְ, מְלָךְ-, מְלֹךְ, לִמְלֹךְ, מָלְכוֹ, מָלְכָה (כתיב מלוכה), מָלְכִי, אָמְלֹךְ, -לוֹךְ, יִמְלֹךְ,  -לָךְ, תִּמְלֹך. יִמְלְכוּ, -לֹכוּ, - מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִִַַם, הָיָה מֶלֶךְ, מָשַׁל: ויאמרו לו אחיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עלינו אם משול תמשל בנו (בראש' לז ח). כל ממלכות עוג בבשן אשר מָלַךְ בעשתרות ובאדרעי (יהוש' יג יב).  הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מָלְוכָה1 עלינו (שפט' ט ח).  ויאמרו העצים לתאנה לכי את מָלְכִי עלינו (שם י).  ויאמרו העצים לגפן לכי את מָלְוכִי1 עלינו (שם יב).  ויאמרו כל העצים אל האטד לך אתה מְלֹךְ עלינו (שם יד).  מי האמר שאול יִמְלֹךְ עלינו (ש"א יא יב).  ועתה הנה ידעתי כי מָלֹךְ תִּמְלוֹךְ וקמה בידך ממלכת ישראל (שם כד כ).  בן ארבעים שנה איש בשת בן שאול בְּמָלְכוֹ על ישראל ושתים שנים מָלָךְ (ש"ב ב י).  אקומה ואלכה ואקבצה אל אדני המלך את כל ישראל ויכרתו אתך ברית וּמָלַכְתָּ בכל אשר תאוה נפשך (שם ג כא).  בן שלשים שנה דוד בְּמָלְכוֹ ארבעים שנה מָלָךְ בחברון מָלַךְ על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מָלַךְ שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה (שם ה ד-ה).  וַיִּמְלֹךְ דוד על כל ישראל (שם ח טו).  כשמעכם את קול השפר ואמרתם מָלַךְ אבשלום בחברון (שם טו י).  השיב עליך יי' כל דמי בית שאול אשר מָלַכְתָּ תחתו (שם יו ח).  ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אֶמְלֹךְ ויעש לו רכב ופרשים (מ"א א ה).  אתה נשבעת ביי' אלהיך לאמתך כי שלמה בנך יִמְלֹךְ אחרי והוא ישב על כסאי (שם יז).  ועלי שמו כל ישראל פניהם לִמְלֹךְ ותסב המלוכה ותהי לאחי (שם ב טו).  הוא החדש השני לִמְלֹךְ שלמה על ישראל (שם ו א).  וילכו דמשק וישבו בה וַיִּמְלְכוּ בדמשק (שם יא כד).  ויתר דברי ירבעם אשר נלחם ואשר מָלָךְ הנם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל (שם יד יט).  ויהי כְמָלְכוֹ הכה את כל בית ירבעם (שם טו כט).  ועתליה מֹלֶכֶת על הארץ (מ"ב יא ג).  הן לצדק יִמְלָךְ-מלך ולשרים למשפט ישרו (ישע' לב א).  כה אמר יי' אל שלם בן יאשיה מלך יהודה הַמֹּלֵךְ תחת יאשיהו אביו (ירמ' כב יא). בי מלכים יִמְלֹכוּ ורזנים יחוקקו צדק (משלי ח טו).  תחת עבד כי יִמְלוֹךְ ונבל כי ישבע לחם (שם ל כב).  מִמְּלֹךְ אדם חנף ממקשי עם (איוב לד ל).  כי מבית הסורים יצא לִמְלֹךְ כי גם במלכותו נולד רש (קהלת ד יד).  הוא אחשורוש הַמֹּלֵךְ מהדו ועד כוש (אסת' א א). — ובהשאלה, לאלהים: יי' יִמְלֹךְ לעלם ועד (שמות טו יח).  כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו מִמְּלֹךְ עליהם (ש"א ח ז).  וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מָלַךְ יי' צבאות בהר ציון ובירושלם (ישע' כד כג).  מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מָלַךְ אלהיך (שם נב ז).  ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אֶמְלוֹךְ עליכם (יחזק' כ לג).  ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום וּמָלַךְ יי' עליהם בהר ציון (מיכ' ד ז).  מָלַךְ אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו (תהל' מז ט).  יי' מָלָךְ גאות לבש (שם צג א). — ובתו"מ: שש שנים מלכו בעילם ואח"כ פשטה מלכותן בכל העולם כולו (ר' יוסי, ע"ז י.).  שלשה מלכו בכיפה ואלו הן אחאב ואחשורוש ונבוכדנצר (מגי' יא.).  בתחלה מלך (אחשורוש) על שבע (מדינות) ולבסוף מלך על עשרים ולבסוף מלך על מאה (רב חסדא, שם). — ובהרחבה, °מָלַךְ פחדוֹ על פלוני: עתה ילך שמנו בכל הארץ וימלוך פחדנו ומוראנו על כל הגוים בהכניענו את הגוי הזה (יוסיפון רטז).

— הִפע', הִמְלִיךְ, הִמְלַכְתִּי, הִמְלַכְתָּ, הִמְלַכְתַּנִי, הִמְלַכְתִּיךָ, הִמְלִיכוּ, מַמְלִיךְ, הַמְלִיךְ, הַמְלִיכוֹ, אַמְלִיךְ, וַיַּמְלֵךְ, יַמְלִיכֵהוּ, יַמְלִיכֶהָ, נַמְלִיךְ, תַּמְלִיכוּ, יַמְלִיכוּ, יַמְלִיכֻהוּ, — הִמְלִיךְ את פלוני, הִמְלִיכוֹ לְמֶלֶךְ, עָשָׂהוּ מֶלֶךְ: ויאספו כל בעלי שכם וכל בית מלוא וילכו וַיַּמְלִיכוּ את אבימלך למלך (שפט' ט ו).  אם באמת ובתמים עשיתם וַתַּמְלִיכוּ את אבימלך (שם יו).  ויאמר יי' אל שמואל שמע בקולם וְהִמְלַכְתָּ להם מלך (ש"א ח כב).  הנה שמעתי בקלכם לכל אשר אמרתם לי וָאַמְלִיךְ עליכם מלך (שם יב א).  נחמתי כי הִמְלַכְתִּי את שאול למלך (שם טו יא).  ויי' נחם כי הִמְלִיךְ את שאול על ישראל (שם לה).  ויעברהו מחנים וַיַּמְלִיכֵהוּ אל הגלעד ואל האשורי (ש"ב ב ח-ט).  אבל אדנינו המלך דוד הִמְלִיךְ את שלמה (מ"א א מג).  אתה הִמְלַכְתָּ את עבדך תחת דוד אבי (שם ג ז).  וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל לְהַמְלִיךְ אתו (שם יב א).  וישלחו ויקראו אתו אל העדה וַיַּמְלִיכוּ אתו על כל ישראל (שם כ).  חצי העם היה אחרי תבני בן גינת לְהַמְלִיכוֹ והחצי אחרי עמרי (שם יו כא).  עבדיך אנחנו וכל אשר תאמר אלינו נעשה לא נַמְלִיךְ איש (מ"ב י ה).  כי קרע ישראל מעל בית דוד וַיַּמְלִיכוּ את ירבעם בן נבט (שם יז כא).  וַיַּמְלֵךְ פרעה נכה את אליקים בן יאשיהו תחת יאשיהו אביו (שם כג לד).  נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו וְנַמְלִיךְ מלך בתוכה (ישע' ז ו).  וימלך מלך צדקיהו בן יאשיהו תחת כניהו בן יהויקים אשר הִמְלִיךְ נבוכדראצר מלך בבל בארץ יהודה (ירמ' לז א).  במקום המלך הַמַּמְלִיךְ אתו (יחזק' יז יו).  הם הִמְלִיכוּ ולא ממני השירו ולא ידעתי (הוש' ח ד).  וישם כתר מלכות בראשה וַיַּמְלִיכֶהָ תחת ושתי (אסת' ב יז).  כי אתה הִמְלַכְתַּנִי על עם רב כעפר הארץ (דהי"ב א ט).  ותשאל לך חכמה ומדע אשר תשפוט את עמי אשר הִמְלַכְתִּיךָ עליו (שם יא).  ויקחו עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וַיַּמְלִיכֻהוּ תחת אביו בירושלם (שם לו א). — ובתו"מ: בא וראה לשון שתפסה תורה למולך כל שתמליכני עליך אפילו קיסם אחד או חרס (ר"ח בן אנטיגנוס, מכי' יתרו ו).  חנינא אחי אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו (ר"י בן קיסמא, ע"ז יח.).  זר שבקרבך אל תמליכהו עליך (ר' ינאי, ירוש' נדר' ט א).  ובהשאלה לאלהים: אמרו לפניו מלכיות שתמליכוהו על כל מעשיו (ר"ע, תוספת' ר"ה א יב). — ובמשמ' התנהג עם פלוני כמו עם מלך: אמר פרעה ליוסף אע"פ שאמרתי לך אתה תהיה על ביתי שעשיתיך מלך על כולם הזהר שתנהוג בי כבוד והמליכני עליך (מד"ר במד' יד). — ובמליצה, *הִמְלִיךְ את יצר הטוב על יצר הרע, נתן לו כח ועז על: אבא תחנה חסידא נכנס לעירו ערב שבת עם חשיכה וחבילתו מונחת לו על כתפו ומצא מוכה שחין אחד מוטל בפרשת דרכים אמר לו רבי עשה עמי צדקה והכניסני לעיר אמר אם אני מניח חבילתי מהיכן אתפרנס אני וביתי ואם אני מניח את מוכה שחין אני מתחייב בנפשי מה עשה המליך יצר טוב על יצר רע והכניסו למוכה שחין לעיר ובא ונטל את חבילתו (מד"ר קהל', לך אכול).

— הָפע', הָמְלַךְ, — הָמְלַךְ על הארץ, הִמְלִיכוּ אותו: בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש מזרע מדי אשר הָמְלַךְ על מלכות כשדים (דני' ט א). — ובתלמ': ויום שהומלך בו מלך עכו"ם לפניו אסור אחריו מותר (ע"ז ח.). — ובסהמ"א: כי הורודוס מלך יהודה אוהבי הוא אשר הומלך בעצת אגוסתוס אשר ברומה (יוסיפון רפא).  ידוע יהיה לכם כי הומלך הורודוס על יהודה כאשר צוה אותביאנוס אגוסתוס מלך מלכים (שם רסד). — ובמליצה, °בענין התנועות: והם שבעה מלכים, בעשרים ושתים מומלכים, ובכלם הם ערוכים (בן אשר, דה"ט, סי' י).