מַלְכֹּדֶת

1, ש"נ, בכנ' מַלְכֻּדְתּוֹ, —  פח, רשת וכדומ' לצוד וללכֹּד בו, Schlinge; piège; noose: כי שלח ברשת ברגליו ועל שבכה יתהלך וכו' טמון בארץ חבלו וּמַלְכֻּדְתּוֹ עלי נתיב (איוב יח ח-י).



1 מן לכד. משק' מַחְגֹּרֶת, מַחֲלֹקֶת, מַשְׂכֹּרֶת.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים