קל לא נמצא.

— נִפע', נִמְלַךְ, יִמָּלֵךְ, — נִמְלַךְ עליו לִבּוֹ, חִשֵּׁב בדעתו, הפך והפך בדבר והחליט: ויחר לי מאד כאשר שמעתי את זעקתם ואת הדברים האלה וַיִּמָּלֵךְ לבי עלי ואריבה את החרים ואת הסגנים (נחמ' ה ו-ז). — ומצוי הרבה בתו"מ: המוצא פירות בשוק ונטלן לאוכלן ונמלך להצניען לא יצניע עד שיעשר (תוספתא דמאי ד ג).  השולח פירות לחבירו ונמלך להחזיר נוהג בהן כמות שהיה (שם ל).  הרי שתרם שמן על זיתים לאכילה וכו' וענבים על ענבים לאכילה ונמלך לדורכן (תרומ' א ט).  הלוקח ירק מן השוק ונמלך להחזיר לא יחזיר עד שיעשר (דמאי ג ב).  היתה שדהו זרועה חטים ונמלך לזורעה שעורים (כלא' ב ג).  (היתה שדהו) זרועה ונמלך לנטעה וכו' נטועה ונמלך לזורעה (שם ד).  (המניח את ביתו) נעול ומצאו פתוח ר"מ מטמא וחכמים מטהרין שהיו גנבים לשם ונמלכו והלכו להן (טהר' ח ד).  ואם משאמר הרי זו שלמים נמלך ואמר ולדה עולה הרי זו ולד שלמים (ר' יוסי, תמור' ה ד).  נטל את (המים) הראשונים לידו אחת ונמלך ונטל את השניים לשתי ידיו (ידים ב ג).  חמשה שמלאו חמשה חביות לקדשן חמשה קדושין ונמלכו לקדשן קדוש אחד וכו' יחיד שמלא חמשה חביות לקדשן חמשה קדושין ונמלך לקדשן קדוש אחד (פרה ז א).  כתב לגרש את אשתו ונמלך מצאו בן עירו אמר לו שמי כשמו ושם אשתי כשם אשתו פסול לגרש בו (ספרי דבר' רסט).  קידש בבית זה ונמלך לאכול בבית אחר (שמואל, ירוש' ברכ' ו ו).  שהיה בלבו לעשות תפושה אחת ונמלך לעשות שתי תפושות (ר' אלעזר, שם תרומ' ב א).  ואפילו יש בדעתו לחזור צריך לבדוק שמא ימלך ולא יחזור ר' בא, שם פסח' א א. — ונִמְלַךְ עַל דָּבָר, במשמ' זו: עם הארץ שאמר כלים הללו הבאתים לחטאתי ונמלכתי עליהם לתרומתי (תוספת' חגי' ג כח).  מצא גיטי נשים וכו' לא יחזיר שאני אומר כתובים היו ונמלך עליהם שלא ליתנם (ב"מ א ז).  המפנה חפצים מזוית לזוית ונמלך עליהם והוציאן (ר' יוחנן, כתוב' לא.).  לקחן (את הפירות) מתחילה לאדם ונמלך עליהם לבהמה (הוא, חול' ז:).  חריות של דקל שגדרן לעצים ונמלך עליהן לישיבה (שבת נ.).  הוציא חצי גרוגרת לזריעה ותפחה ונמלך עליה לאכילה (רבא, שם צא.). — נִמְלַךְ בִּפְלוֹנִי, שאל בעצתו: אם את הדבר הזה תעשה וגו' צא והמלך בגבורה וצוך אלהים ויכלת עמוד ואם לאו אי אתה יכול לעמוד (מכי' יתרו, עמלק ב).  איעצך ויהי אלהים עמך צא והמלך בגבורה (שם).  לעולם אין הקב"ה עושה בעולמו דבר עד שנמלך בבית דין של מעלן (ר' יוחנן, ירוש' סנה' א א).  שכל דבר ודבר שיוצא מלפניו טרם הוא נמלך בפמליא של מעלה (רשב"י, מד"ר שמות ו).  שבח שפר ושעבוד צריך לימלך (במוכר) (שמואל, ב"מ יד.).  מיד יועצים באחיתפל ונמלכין בסנהדרין ושואלים באורים ותומים (ר"ש חסידא, ברכ' ג:).  כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי (ר' יצחק, שם ד.).  וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא (שם כט:).  כשנתן (הקב"ה את הנפש באדם) לא נמלך בבריה וכשנטל נמלך בבית דין (ר' יודן, מד"ר ויקר' כד).  כיון שאמרו למשה נשלחה אנשים לפנינו התחיל משה עומד ותוהה אמר אפשר לי לעשות דבר עד שאמלך בהקב"ה הלך ונמלך אמר לו כך וכך בניך מבקשים (שם במד' טז). ואף משה לא רצה לשלחם (את המרגלים) מדעת עצמו עד שנמלך בהקב"ה על כל אחד ואחד (שם).  כשבקש הקב"ה לבראות את האדם נמלך במלאכי השרת אמר להם נעשה אדם בצלמנו (שם יט).  אמר להם (דניאל לחבריו) אם כדעתיכם המתינו לי עד שאמלך בגבורה (שם שה"ש, זאת קומתך).  היה להם להימלך בגדול (תנחומ' בשלח יח).  ואני מבקש להימלך בך איך לעשות (שם משפט' ג). — ובסהמ"א: לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן (רש"י בראש' א כו).  צריך שימלך במוכריו שמכרוהו לו (הוא, שמות כא ד). — ואמר המליץ: ובממלכה הרביעית גברים גבורים, על הכל מאירים, בתוכם המלך מתהלך, ובמשנהו ימלך, ילבישהו מהדרו, ויעטהו מאורו (ראב"ע, אגר' חי בן מקיץ).  ואם יפול זבוב עליו בחזקה כמו פתי יהי נמלך מהרה (הוא, מעיל יש לי).  אשרי הגבר אשר נמלך, נפץ גאון יצרו והשלך (רמב"ע, אנשי אמונה).