מִלְכֹּם

1, — שֵׁם אלֹה העמונים: וילך שלמה אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מִלְכֹּם שקץ עמנים (מ"א יא ה). יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב וּלְמִלְכֹּם אלהי בני עמון (שם לג). לעשתרת שקץ צידנים ולכמוש שקץ מואב וּלְמִלְכֹּם תועבת בני עמון (מ"ב כג יג).



1 לא נתברר בודאות פרוש שם זה. י"א מֶלֶךְ ע"מ פַּעְלֹם, וי"א הרכבה מלך־עם.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים