מַלְכִי

°, מלכיי, ת"ז, לנק' מַלְכִית, מ"ר מַלְכִיים, מַלְכִיוֹת, — של המלך: נאמר כי יד על כס יה וכו' אין הכסא המלכיי שלם (ר"א ביבאגו, דרך אמונה ג א). לאיש כפרי הנולד בין אנשי מקומו שלא ראו מימיהם המלך ולא ידעו מה הוא וכו' וצוה המלך שיפותחו בו פתוחי חותם כליו והרושם המלכיי כאחד משאר עבדיו (ר"א שלום, נוה שלום יג). אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' וכו' שההצלחות הגופיות והמלכיות הנזכרות בפסוקים הקדומים כגון נצחון האויבים ורבוי התבואות אינן אושר אמיתי (ר' יצחק בר"א, חזוק אמונ' א יח).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים