1, ש"ז, מ"ר מָנִים, — שֵׁם משקל ומטבֵּע, Mine: וחמשה שקל הַמָּנֶה יהיה לכם (יחז' מה יב). וכסף מָנִים חמשת אלפים (עזר' ב סט). וכסף מָנִים אלפים ומאתים (נחמ' ז ע). — ובתו"מ: חמש רחלות גוזזות מנה ומנה ופרס שהן שבעים וחמש סלעים (ר' דוסא, תוספת' חול' י ד). (בן סורר ומורה אינו חייב עד שיאכל) מנה בשר ולוג יין (ר' יוסי, סנה' ח ב). התוקע לחבירו וכו' (נותן לו) מנה (ריה"ג, ב"ק ח ו). אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חטים וכו' וקב גרוגרות או מנה דבלה (ר"מ, פאה ח ה). מעשה כשמת רבן גמליאל הזקן ושרף עליו אונקלוס הגר יותר משבעים מנה (תוספת' שבת ז יח). הצרי והצפורן והחלבנה והלבונה משקל שבעים של שבעים מנה מור וקציעה שיבולת נרד וכרכום משקל ששה עשר של ששה עשר מנה (כרית' ו.). בתולה כתובתה מאתים ואלמנה מנה (כתוב' א ב). המשרה את אשתו על ידי שליש לא יפחות לה משני קבין חטין וכו' וחצי לוג שמן וקב גרוגרות או מנה דבילה (שם ה ח). מי שהיה נשוי שלש נשים ומת כתובתה של זו מנה ושל זו מאתים ושל זו שלש מאות ואין שם אלא מנה חולקות בשוה (שם י ד). — *מָנֶה צורי, מָנֶה מדינה: חמש סלעים של בן וכו' ומאה של מוציא שם רע כולן בשקל הקדש ובמנה צורי (תוספת' בכור' ו יב). שלשים של עבד וחמשים של אונס ושל מפתה וכו' כולם בשקל הקדש במנה צורי (בכור' ח ז). מנה צורי תנן או מנה מדינה תנן (ב"ק צ:). — ומ"ר: נמצאת אומר שלש מאות וששים וחמש מנים היו כנגד ימות השנה ושלשה של אותו היום (ירוש' יומ' ד ה). וקדה חמש מאות וגו' שהן אלף וחמש מאות מנים (שם שקל' ו א). — ואמר הפיטן: ככר הגדול כגדל שני מנה, והמנה עולה עד ששים שקל (ר"א קליר, אז ראית, שבת שקל'). — *בן כך וכך מָנֶה, שיש לו כך וכך כסף: (בן בונייס בא לפני רבי אמר להם רבי לתלמידיו) פנו מקום לבן מאה מנה (בא לפניו איש אחר אמר להם) פנו מקום לבן מאתים מנה (ערוב' פה:). — ובכלל כנוי לאדם חשוב, מָנֶה בֵן מָנֶה, אדם שגם אביו היה חשוב, חכם: מוטב יבא מנה בן פרס אצל מנה בן מנה ואל יבא מנה בן מנה אצל מנה בן פרס (ר"נ בר יצחק, תענ' כא:).