1, ש"נ, מ"ר מִנְהָרוֹת, — א) כעין מערה נסתרה בהר: מפני מדין עשו להם בני ישראל את הַמִּנְהָרוֹת2 אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות (שפט' ו ב). — ואמר המשורר: והחליפה להם תבל דביריה בקברים וחדריה בארץ לא סדרים וארמונים באשמנים ומנהרותיה בשוחותיה ועליותיה בתחתיותיה (ר"י חריזי, תחכמוני ב). — ב) °מגדל גבוה, כעין מצפה, בפרט במסגדי המושלימים, שמשם יביט המביט למרחוק3, Minaret: טור ארוך ומבולבל של בתים צהובים אמוצים עם גגים שטוחים וביניהם ישאו ראשיהם בתי מסגד ומנהרות גבוהות וקצת תמרים ושקמים (גוטלבר, ממצרים 38). — ונהגו להשתמש בשם זה למערות שיש להן כעין ארובה מלמעלה.