1, ש"נ, מ"ר מִנְהָרוֹת, — א) כעין מערה נסתרה בהר: מפני מדין עשו להם בני ישראל את הַמִּנְהָרוֹת2 אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות (שפט' ו ב). — ואמר המשורר: והחליפה להם תבל דביריה בקברים וחדריה בארץ לא סדרים וארמונים באשמנים ומנהרותיה בשוחותיה ועליותיה בתחתיותיה (ר"י חריזי, תחכמוני ב). — ב) °מגדל גבוה, כעין מצפה, בפרט במסגדי המושלימים, שמשם יביט המביט למרחוק3, Minaret: טור ארוך ומבולבל של בתים צהובים אמוצים עם גגים שטוחים וביניהם ישאו ראשיהם בתי מסגד ומנהרות גבוהות וקצת תמרים ושקמים (גוטלבר, ממצרים 38). — ונהגו להשתמש בשם זה למערות שיש להן כעין ארובה מלמעלה.
1 עי' הערה לקמן.
2 תרגם יונתן: ית מטמוריתה, ר"ל כעין מערות שטומנים בהן התבואות. וכך רש"י: ועל שם שעושין בהן מאור קטן במקום שאין ניכר קורין להן מנהרות. ע"כ. וכך רד"ק: ויש להן חלון למעלה שתכנס ממנו האורה ומפני זה נקראו מנהרות. ע"כ. ועפ"י זה נהוג עתה השמוש בשם זה. ולא נתברר מהותה בדיוק של המנהרה, ומה מקור השם.
3 בערב' מַנַארַה مناره.