מֹנֶה

ש"ז, מ"ר מֹנִים, — כמו פַּעַם, Mal; fois; time: ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מֹנִים ולא נתנו אלהים להרע עמדי אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים (בראש' לא ז-ח). ותחלף את משכרתי עשרת מֹנִים (שם מא). — ובסהמ"א: והמדידה מחזקת ד' מונים במדת הא' שהיא אמה בתוך אמה וכשהיא ג' מכל צד הרי הוא ט' מונים במדת הא' (משנת המדות א). — ואמר המשורר: כי תור ועגור החליפו את נעים קולם למענכם עשרת מונים (רמב"ע, תרשיש ג ל).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים