°, ת"ז, לנק' מִנְהָגִית, מ״ר מִנְהָגִִּיִּים, מִנְהָגִיּוֹת, — של מִנְּהָג, שהמנהג קבעוֹ: הנהגות ונמוסים מנהגיים (ר"י א"ת, כוזרי א לה). הדת ההקשית המנהגית מביא אליה העיון ונכנסים בה ספקות רבות (שם א יג). כי התורות האלהיות לא תשלמנה אלא אחר השלמת התורות המנהגיות  והשכליות (שם ב מח). המעשים המנהגיים והחוקים השכליים (שם ג ז). וקראם טבעיים בערך אל התורות השכליות והמנהגיות התלויות בבחירת האדם לתקן קבוצם על צד היותר טוב (ר"י מושקטו, קול יהודה, שם ב ח). המעשים המנהגיים אשר על פיהם תסודר ההנהגה בין החיים (שם).