ש"נ, בכנ' מִסְגַּרְתּוֹ, מ"ר מִסְגְּרוֹת, מִסְגְּרֹת, בכנ' מִסְגְּרוֹתָם, מִסְגְּרֹתֵיהֶם, — א) כעין מלבן מחבר כרעי השלחן וכיוצא בזה: ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו וכו' ועשית לו מִסְגֶּרֶת טפח סביב ועשית זר זהב לְמִסְגַּרְתּוֹ סביב ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו לעמת הַמִסְגֶּרֶת תהיין הטבעת (שמות כה כג-כז). ויעש את השלחן וכו' ויעש לו מִסְגֶּרֶת טפח סביב ויעש זר זהב לְמִסְגַּרְתּוֹ סביב (שם לז י-יב). וזה מעשה המכונה מִסְגְּרֹת להם ומִסְגְּרֹת בין השלבים ועל הַמִּסְגְּרוֹת אשר בין  השלבים אריות בקר וכרובים וכו' וּמִסְגְּרֹתֵיהֶם מרבעות לא עגלות וארבעת האופנים למתחת לַמִּסְגְּרוֹת וידות האופנים במכונה (מ"א ז כח- לב). ועל ראש המכנה ידתיה וּמִסְגְּרֹתֶיהָ ממנה ויפתח על הלחת וכו' וּמִסְגְּרֹתֶיהָ כרובים אריות ותמרת (שם לה-לו). ויקצץ המלך אחז את הַמִסְגְּרוֹת המכנות (מ"ב יו-יז). — ואמר המשורר: אשים סביבו (של השיר) תוכחות מוסר אף זר זהב שכל למסגרתו (עמנ' הרומי, אפתח בכנור, JQR April 1915, 534). — והשתמשו בסהמ"א במשמ' זו: והן כמין מסגרות שסוגרין בעד הקרשים מכל הצד (ר"ח שבת צח:). טבלא שאין לה לבזבז, מסגרת ושפה סביב לה ורדה פת לתוכה מן התנור (רש"י פסח' מח:). — ב) כמו מסגֵּר משמ' א': בני נכר יבלו ויחגרו מִמִּסְגְּרוֹתָם1 (ש"ב כב מו). ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו מִמִּסְגְּרֹתֵיהֶם (מיכ' ז יז). — ואמר המשורר: ותיק עונה עתרות, ונמצא מאד עזרה בצרות, דלה איומה מבור ומסגרות (ר"י הלוי, אדיר השוכן מרומים). — ג) °כמו מַסְגֵּר במשמ' מנעוּל: ויקר מקרה שנגנבו הרמונים לפי שאשת שמעון הלכה מהבית והקהל טוענים שפשע שמעון בשמירתם אחר שלא שם אותם בארגז ולא בתבה במסגרת כדין בגדי משי וכו' ומה שטענו הקהל שלא שם הרמונים בארגז או בתבה עם מסגרת השיב כי סגירת הדלת של הבית תספיק (שו"ת לחם רב קפז).