ש"נ, מ"ר מַסּוֹת, מַסֹּת, — נסיון, פעולה שעל ידה ינֻסה אדם, Versuch; épreuve; test: או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי בְּמַסֹּת באֹתֹת ובמופתים (דבר' ד לד). הַמַּסֹּת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים (שם ז יט). — ובסהמ"א: על כן בעבור נפשו לא יצרך לנסות, אבל בגלל בני האדם צריכים מסות, למען ידעו כי לא אנס אברהם להתנסות (רסע"ג, תשו' על חוי הבלכי ב 63). קנית אוהב במסה1 קנהו ואל תאמר לבטח עליו (הוא, בגוף הערבי מספ' הגלוי, בשם ב"ס). — ואמר המשורר: עמד במסת יחידו, ובמצות אלהיו עקדו, וירא מרחוק את כבודו, כעין החשמל מתוך האש (ר"י הלוי, אל נעלה). — והתחילו להשתמש במלה זו בזמן החדש במשמ' חִבּוּר, מעשה ידי סופר המנסה את כחו במקצוע מן המקצועות, Aufsatz (liter.); essai; essay.