ש"ז, סמי' מִפְתַּח, — שה"פ, א) מִפְתַּח השפתים וכדומ', פתיחתן: שמעו כי נגידים אדבר וּמִפְתַּח שפתי מישרים (משלי ח ו). — ובמדר': אשרי עין שהכתה לו (למשיח) שמפתח שפתיו ברכה ושלום ושיחתו נחת רוח (פסיק' רבתי לז). — ב) *כמו פֶּתַח: (המקואות) שבארץ ישראל שחוץ למפתח1 כשרים אף לנדות שלפנים מן המפתח1 כשרים לבעלי קריין ופסולים לכל הטמאים (מקוא' ח א). — *מִפְתַּח חָלוּק2 וכיוצא בזה: וקשרי מנעל וסנדל וקשרי מפתח חלוק של אשה הרי אלו חוצצין (תוספת' שם ז ב). קושרת אשה מפתחי3 חלוק וחוטי סבכה (משנה שבת יה ב). — ובסהמ"א: כמין חצי עגול עשוי כמין כלבוס ואוחזת בו מפתחי חלוקה (רש"י שבת נט:). אם היא סוגרת בה סמוך לצואר מפתח של חלוקה (מרדכי שם, סי' שנא). גם לא תצא אשה במחט שאינה נקובה שקורין אשפיגלא וסוגרת בה מפתחי חלוקה סביב צוארה (הוא, שם שנב). — מִפְתְּחֵי הַלֵּב, חדרי הלב: יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב (רב, ברכ' סא.).