מְפַתֵּחַ

* , ש"ז, מ"ר מְפַתְּחִים, סמי' מְפַתְּחֵי, — מי שאומנותו לפַתֵּחַ אבנים: יד מקבת של מפתחי אבנים טפח (כלים כט ה). אף במפתחי 1 כן כיצד הוא עושה נוטל מעות משולחני ונותן לחוצבין ולסתתין (ירוש' שקל' ד א).



1 כך בשרידי הירושלמי גני' הוצא' גינצבורג. ובנוסח' הדפוס בפתחי.

חיפוש במילון: