ש"ז, סמי' מְצוֹר, מ"ר בכנ' מְצוּרֶיךָ, — א) מָצוֹר שישים אויב על העיר במלחמה, שיצור עליה ולא יתן לצאת ולבוא, Belagerung; siège; siege: בָאָה העיר  בַּמָּצוֹר, שהקיף האויב אותה והחל לצור עליה: בעת ההיא עלה עבדי נבכדנאצר מלך בבל ירושלם ותבא העיר בַּמָּצוֹר (מ"ב כד י). ותבא העיר בַּמָּצוֹר עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו (שם כה ב). — ישבת בַּמָּצוֹר: אספי מארץ כנעתך יושבתי בַּמָּצוֹר (ירמ' י יז). — שָׂם מָצוֹר עַל: עתה תתגדדי בת גדוד מָצוֹר שם עלינו (מיכ' ד יד). — נָתַן מָצוֹר על עיר: ונתתה עליה מָצוֹר ובנית עליה דיק וכו' והיתה בַמָּצוֹר וצרת עליה (יחזק' ד ב-ג). ואל מְצוֹר ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה וכו' עד כלותך ימי מְצוּרֶךָ (שם ז-ח). כמלאת ימי הַמָּצוֹר (שם ה ב). יהיה בַמָּצוֹר על ירושלם (זכר' יב ב). על מה אתם בטחים וישבים בְּמָצוֹר בירושלם (דהי"ב לב י). — בָּנָה מָצוֹר על עיר, בנה דָיֵק וכיוצא בזה, מה שצריך כדי לצור על עיר: רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מָצוֹר על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה (דבר' כ כ). — יְאֹרֵי מָצוֹר, יאֹרים שיכינו לזמן הַמָּצוֹר: ונשתו מים מהים וכו' דללו וחרבו יארי מָצוֹר (ישע' יט ה-ו). ואחרב בכף פעמי כל יארי מָצוֹר (שם לז כה). — מֵי מָצוֹר, מים לגבל טיט לתקן פרצות המבצר בשעת מָצוֹר: מי מָצוֹר שאבי לך חזקי מבצריך באי בטיט ורמסי בחמר החזיקי מלבן (נחו' ג יד). — עָרֵי מָצוֹר, ערים מְבֻצָּרוֹת ושיש בהן מסכנוֹת לתבואה וכדומה שתוכלנה לעמד זמן רב בְּמָצוֹר: ויבן את בית חורון העליון ואת בית חורון התחתון ערי מָצוֹר חומות דלתים ובריח (דיה"ב ח ה). ויבן ערים לְמָצוֹר ביהודה (שם יא ה). ברוך יי' כי הפליא חסדו לי בעיר מָצוֹר (תהל' לא כב). — ב) מעמד של עיר שהיא בְמָצוֹר, ובכלל מעמד של צרה וצוקה, ונרדף עם מָצֹוק: ואכלת פרי בטנך וכו' בְּמָצוֹר ובמצוק אשר יציק לך איבך (דבר' כח נג). ואיש בשר רעהו יאכלו בְּמָצוֹר ובמצוק אשר יציקו להם איביהם (ירמ' יט ט). — ואמר המליץ: ואתי מזור לכל מצור, וכל נגע אשר לא חֻבש ולא זור (ר"י חריזי, תחכמ' ל). — ג) כעין מגדל בחומה להתבונן למעשי האויב הצר על העיר: ותבן צור מָצוֹר לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות (זכר' ט ג). על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מָצוֹר ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי (חבק' ב א). — ד) כמו מֵצַר, גבול שבין שתי ארצות: מי יובילני עיר מָצוֹר1 מי נחני עד אדום (תהל' ס יא).