ש"ז, — דֹחק ולחץ וצרה בענינים גשמיים או רוחניים, Bedrängnis; angoisse; anguish: במצור וּבְמָצוֹק אשר יציק לך איבך וכו' במצור וּבְמָצוֹק אשר יציק לך איבך בכל שעריך (דבר' כח נג-נה). במצור וּבְמָצוֹק אשר יציקו להם איביהם ומבקשי נפשם (ירמ' יט ט). צר וּמָצוֹק  מצאוני מצותיך שעשעי (תהל' קיט קמג). — אִישׁ מָצוֹק, שהוא בְמָצוֹק, בְּצָרָה: ויתקבצו אליו כל איש מָצוֹק וכל איש אשר לו נשא וכל איש מר נפש (ש"א כב ב). — ואמר המשורר: אפפוני הדפוני מצוקים וחצי הזמן נגדי נכונים (רשב"ג, עטה הוד). איך ידעו כחי מצוקיך אשר ישענו עלי ובו יבטחו (הוא, אולי דמעות). ומרוב מצוקיו בחייו ירב, ומותו ערֵב ויומו עֹרב, וקצו בקרבו לנפשו אורב, וילך הלך וקרב (הוא, אנושים וענושים). ומה בצע להתקצף אבל דום וקוה כי לכל מכה תרופה, ומה יועיל בכות על המצוקים ומה יועיל לדמעה הערופה (הוא, מליצתי). יה עם ממעמקים, יקראו מרוב מצוקים, אל נא תשיבם רקים, היום מלפניך (ר"י הלוי, יה שמע). הנה ישים מעיר לגל, פתאם בא ציר לבצר בציר, במצוק מציר יבש חציר, בשל קציר שלחו בו מגל (הוא, יפעת מלכי). ידידי ידודון ויריעו רעי, ולנדודם אמצא יקוד אש בצלעי, ומי יתן קרבו חשוקי כמצוקי, ודודי כנדודי ורעי כדמעי (ר"י חריזי, תחכמ' נ). אלהי על שמך אסבול מצוקים ועל דתך אני נגש ונענה (הוא, הענק, אות ו). ואם הוא (חלי הגרון) מהאדומה יהיה הכאב והמצוק רב (מ' אלדבי, ש"א ד ג).