°, ש"ז, שה"פ מן מַצֵּעַ, בְּמִצּוּעַ דָּבָר, ע"י אותו דבר, דרך אותו דבר: כאשר תעזור החרישה וההשקאה את הזרע בגידולו והוא מטבעו במיצוע הארץ (ר"י א"ת, תמדה"נ לרשב"ג ט). והמעלה הזאת (הענוה) מגיעים אליה במיצוע הראות מן המביט והמובט (שם יד). הלא תראה כי השמחה הגדולה היא במאכל ומשתה אשר יגיעו אליה במיצוע חוש הטעם (שם טז). שהיו רואים אותו (את הבורא) במצוע מה נקרא כבוד ושכינה ומלכות ואור וענן וצלם ותמונה ומראה הקשת (הוא, כוזרי ד ג). ומאחר שאין דבר מאלה הכחות באדם לבטלה אלא לצרך הכרחי והם חלק מעצמו על כן שמוש כל אחד מאלה הכחות במצוע הוא מעלה (רש"ט פלקיירא, אגר' החלו' JQR N.S. I, 484). תועלת העצב וכו' הוא תועלת המוח במצועם לכל האברים הרגש והתנועה (קאנון א א ג א). מצאו בעלי הלשון שדרך הרבה מקראות לכפול תיבות לנחץ ולחזק בעבור מיצוע ארוך שבא ביניהם (רמב"ן שמות ד ט). וחקיקת הצורה יגיענה ההרגש השותף במיצוע העין והעין במיצוע האויר (מ' אלדבי, ש"א ד א). פּועל ראשון שיצטייר וישתלם במיצוע השני (ר"א אירירי, שעה"ש ה יב). — ובמשמ' בינוני: שיש בו מהם קבוץ במיצוע לא בתגבורת כמו הרמונים (מ' אלדבי, ש"א ה ג). בשיקול במאזני צדק המצוע אשר לא יפרד לכאן ולכאן (ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי ד כו). והנה אחאב לקח מצוע בדבר והוא שהודה לו במה שהודה בראשונה ובשליחות השני לא הודה לו (ר"י אברבנאל, מ"א כ ט).