*, פ"י, — קבע לו מְצָרִים: המוכר בית לחבירו בבירה גדולה אעפ"י שמצר לו מצרים החיצונים מצרים הרחיב לו (רבה בר אבוה, ב"ב סא:). מצר לו (בשטר המכירה) מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר (שם סב:). מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי ומצר רביעי לא מצר לו (שם:). — ובסהמ"א: מצר לו הקרנות של שדה בלבד ושאר כל השדה לא מצר לו או מצר לו מזרחה צפונה (ערוך, ערך גם). שלא מכר לראובן זה העורר עליה אלא לאיש אחר היה מוכר שדה מצד זו ומצר לו ארבעה מצרי השדה (רש"י כתוב' קט.). המוכר שדה בבקעה גדולה ומצר לו מצרי הבקעה וכו'(רמב"ם מכירה כא יז). אבל (כאן) שמצר תחלת כל הרוחות כמי שמצר את כולן דמי וקנה הכל (רשב"ם ב"ב סב.).

— פִע', °מִצֵּר, מְמַצֵּר, — כמו קל: שלא ידע מוכר היאך ימצר שדה אחת בתוך שדותיו והילכך הוצרך להרחיב מצרים וכו' אבל גבי בירה שעשה בנינים משונים זה מזה בין ברוחב בין באורך בין בגובה ועובי הכתלים והיה יכל למצר ולכתוב אותו בית שעשוי כן וכן ממזרח וכן לכל רוח ורוח (רשב"ם ב"ב סא:). ואלו הן מצרי אותו מקום מצר פלוני כן ומצר פלוני כן וכו' עד שממצר אותו מד' רוחותיו (החינוך, כי תצא, תקעט).

— פֻע', °מֻצַּר, מְמֻצָּר, — שמצרוהו: מחמת שנטלתי ושקבלתי מידו כך וכך מעות ומכרתי לו בהם כרם כמו שמסומן וממוצר בסימניו ובמיצריו (החינוך, כי תצא).