מַצְרוּף

°, ש"ז, — כמו צֵרוּף: כי האב והבן עם היות כל אחד מהם עצם בעצמו הנה מצד האבוּת והבניוּת הם במצטרף כי האב אמנם הוא אב במצרוף אל הבן והבן בצרוף אל האב (ראב"ד, אמונה רמה א א).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים