°, מֵצְרָן, ת"ז, מ"ר מַצְרָנִים, — א) מי שהוא בעל מצר עם חברו: שן סלע פוסק בין שדה זו לשדה של מצרן (רש"י ב"מ קח:). מכר כל נכסיו לאחד בכל מקום שהן זו במזרח וזו במערב ויצאו מצרני אחת מהן וערערו (שם). אין אתה בא בחלק חבירך אלא כאחד המצרנין (שם). אם אינו מוצא למכור לא למצרן ולא לישראל אחר אפילו בחצי דמיו ומצרן מעכב למכרו לעכו"ם (ספ' העיטור, מכיר' קרקע נח). ואם עני הוא וצריך למכור לחסרון מזונותיו יטריח בר מצרן לקנותו (שם). ראובן ושמעון מצרנין לגן אחד וראובן מצרן לרוב הגן ושמעון אינו מצרן אלא בד' אמות (שו"ת רשב"א תתקטו). ראובן שמכר שדה לשמעון ולוי יש לו שדה אצל השדה הנמכר וכו' ואפילו שהלוקח ת"ח ושכן וקרוב למוכר והמצרן עם הארץ ורחוק מן המוכר המצרן קודם וכו' ועדי הקנין של לוקח יכתבו השטר בשם המצרן (טור חו"מ קעה). היה לשדה הנמכר ארבעה מצרנים מארבע רוחותיו יד כולם שוה בה וכו' ואם היו חמשה מצרנים כגון שהיו שלשה משלשה אוחותיו וברוח רביעית שנים וכו' ואפילו היו המצרנים הרבה ויש בהם שאינו מצרן אלא בחלק קטן מאד (שם). למה לא קניתה בית פלוני שאין בו מצרן שהיה חפץ לסלקך (שו"ת תרומ' הדשן שמ). קטן שהוא מצרן אם רואין ב"ד שזכות הוא לו לסלק הלוקח יסלקוהו או יטלו לו חלקו עם שאר המצרנים (לבוש, מצרנ' קעה מח). — ב) °כמו מֵצַר: ומכרתי לו בהן אותו שדה או אותו כרם וכו' מדתו כך וכך בסימניו ובמצרניו ואלו הן המצרנים מצד מזרח שדה פלוני ופלוני וכו' (ר"י ברצלוני, ספ' השטרות כו). ולקחתי אני פלוני לחלקי קרקע פלוני וכו' ובית פלוני בצד פלוני ומצרני הקרקעות כך וכך (שם לא). וחלקנו בינינו אותן בתים וחצרות מסויימות בכך וכך מצרנין (שם לב). — ובהשאלה בדברים מפשטים, במשמ' סמוך ונוגע בדבר: כי אלו הטובות הגופניות והנפשיות הם מצרנים זה לזה וכשזה קם זה נופל (ר"מ אלבילה, ראשית דעת ג ג). כי רע וטוב אחים תאומים בבטן הטבע מעשה לויות ולא יתפרדו פרקים מצרנים הם בשלשלת הבריאה (רש"פ, ד' כוסות, כוס תנחומ' א).