רבד

1, ממנו מַרְבָד, רָבַד, *רֹבֶד, רָבִיד.



1 [השרש קרוב אל רפד ואף אל רבץ, שהוא רבצ' ربض בערב', רבע בארמ'. ובערב' בא תרבד تربد במשמ' התכסו השמים בעננים. ועי' בהערה 2 לערך מַרְבַד. ומן המשמ' פרשׂ וישר התפתחה ההוראה קשט כמו בשרש זה. עי"ש.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים