רִבִּית

* 1, ש"נ, — תוספת על הקרן שהלווה משלם למלוה, מַרְבִּית, נֶשֶׁךְ2, Zinsen, Wucher; intérêts, usure; interests, usury, ומלוה בְּרִבִּית, usur(i)er; Wucherer3: אלו הן הפסולין (לעדות), המשחק בקוביא ומלוה ברבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית ועבדים (ר"ה א ח). שמין עגל עם אמו וסיח עם אמו ומפרין על שדהו ואינו חושש משום רבית (ב"מ ה ה). אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית, אבל מקבלין צאן ברזל מן העכו"ם ולווין מהן ומלווין אותן ברבית (שם שם ו). לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשנו דמים שמא יוקרו חטים ונמצאו באות לידי רבית (הלל, שם שם ט). יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת, כיצד, נתן עיניו ללות הימנו והיה משלח לו ואומר בשביל שתלוני, זו היא רבית מוקדמת, לוה הימנו והחזיר לו את מעותיו והיה משלח לו ואומר בשביל מעותיו שהיו בטלות אצלי, זו היא רבית מאוחרת (רבן גמליאל, שם שם י). יש רבית דברים, לא יאמר לו דע כי בא איש פלוני ממקום פלוני (ר' שמעון, שם שם). המוכר בית בבתי ערי חומה הרי זה גואל מיד וגואל כל י"ב חדש, הרי זו כמין רבית ואינה רבית (ערכ' ט ג). יש דברים שהן רבית ואינן רבית, לוקח אדם הלוואתו של חבירו בפחות ושטרותיו של חבירו בפחות, יש דברים שאינן ריבית אבל אסורין משום הערמת ריבית, כיזה צד, אמ' לו הלויני מנה ואמר לו אין לי מנה אלא טול עשרים סאה של חיטין, אף על פי שחזר ולקח הימנו עשרים וארבעה אינן ריבית אבל אסורין משום הערמת ריבית (תוספת' ב"מ ד ג). לווין בריבית לחבורת מצוה ולקידוש החדש (ר' יוחנן, ירוש' מו"ק ב ג). ישראל שהלוה בריבית לישראל אינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית (ר' מאיר, שם ב"מ ה א). קשה הריבית שאף הטובה רבית, הרי שאמר ליקח ירק מן השוק אע"פ שנתן לו את מעותיו הרי זה רבית (ר' עקיבה, שם שם ה יג). קשה הריבית שאף שאילת שלום רבית, לא שאל לו שלום מימיו ועל שלווה ממנו הקדים לו שלום הרי זה רבית (ר' שמעון, שם שם). כל שיש לו מעות ואינו מלוון בריבית עליו הכתוב אומר כספו לא נתן בנשך (ר' שמואל בר אמי, שם שם). ע"כ ריבית קצוצה, מכאן ואילך אבק ריבית (רבא, בבלי שם סא:). ריבית קצוצה יוצאה בדיינין, אבק ריבית אינה יוצאה בדיינין (ר' אלעזר, שם שם). צד אחד בריבית (אביי, שם סג). אוי למי שנוטל רבית (מד"ר שמות כא). ועי' קָצַץ, אָבָק, לָוָה. — ומ"ר רִבִּיּוֹת: שמלוי ריביות3 כופרין בעיקר (ר' יוסי, תוספת' ב"מ ו יז). שמלוי ריביות מתמוטטין והולכין מן העולם (ר' שמעון, שם שם יח). — ובסהמ"א: אודיעך הטרשא אשר נוהגין לעשות בברצלונה בענין זה שהיא מותרת גמורה ואין בה צד רבית כלל (שו"ת ריב"ש שה). שהוא עוסק בדרך ארץ ומתרחק מהאונאות והגזילות והרביות (רשב"צ דוראן, מגן אבות ב ה). — °חנות הרִבִּית, חנותו של המלוה: ונשארו אתי משכון בדמים יקרים בחנות הרבית שהיה לי וכו', פה בעיר פיירינצי (במחזור כ"י משנת הרכ"א, JQR, Oct. 1903, עמ' 74).



1 [וכן בארמ' רביתא.]

2 [נשך מכאן ו(מ)רבית מכאן מצינים את שני הצדדים שברבית, הנושכת מזה ומרבה לזה, ולדעת ד. ה. מילר (Semitica I, עמ' 13 וכו') בעקר בטוי זוגי הם כדגמת משא ומתן, מקח וממכר וכדו'.]

3ירוש' ב"מ סוף פרק ה: שכל המלוה בריבית וכו'.]