מֶרֶר
*, ש"ז, – כמו מְרִירוּת: וכל צבא המרום בוכים במרר ואתם עומדים מנגד ואינכם משגיחים (מד"ר אסת', אם על המלך). – ובהשאלה במליצה, °מֶרֶר העָון וכדומ': מול דביר קדשך מלכי בשועי, מתק מרר צחן רשעי, מחה ומחל כובד פשעי (סליח' שחר' יוה"כ, אנא אלהי תהלתי). – וצעק בְּמֶרֶר, כמו צעק מר: ציון תקונני עלי ביתך אשר נשרף, צרחי במרר עלי שממות גפניך (ר' אשר כהן, ציון תקונני, קינ' לת"ב). – ומ"ר *מְרָרִים: וידי נטפו מור מררים (מד"ר שה"ש, קמתי אני).