1 עי' הערה לקמן.

2 כך בנסחה המסורה. והנה אין ספק בדבר כי בנסחתם של השבעים כבר היתה גרסה זו, כי הם תרגמו ἀπὸ μαστοῦ, ר"ל מֵהַשַּׁד, מהשָׁדַיִם. מעקילס לא נשאר לנו תרגומו לזה הכתוב וכמו"כ ת"י היתה לו גרסה זו, והוא תרגם מביזת, מלשון שֹׁד הרגיל. וכך רסע"ג: אלנהב, ר"ל בּזּה ושֹׁד. ריב"ג לא הזכירו. רש"י מסברת עצמו כמו השבעים: יניקת היתום מקום מוצא מאכלו ומזונותיו כמו ושוד מלכים תינקי. ע"כ. וכך רמב"ן: פירשוהו מלשון ושוד מלכים תינקי יאמר כי יגזלו יתום משדי אמם שלא יינקם אותם. ע"כ. וכן ספורנו: מבטלין את אמו מלהניקו. ע"כ. וכעין זה רד"ק: ויתכן לפרש יגזלו משד יתום מענין ושד מלכים תינקי וכו'. וכך רֹב החדשים. והנה, אין ספק כי זה פרוש יותר נאות למליצת הכתוב מהפרוש במשמ' בּזּה, ואעפי"כ יש לפקפק באמתותו, כי קשה למה להם להרשעים היתום, ולמה דוקא מהשדים יגזלו ולא ילדים יותר גדולים. ולכן יותר נראה, כי אין המם של משד זה מ השמוש מן אלא מעקר המלה, והוא שֵׁם או ע"מ פָעָל מָשָׁד או פֶעֶל מֶשֶׁד, או כדי לתת כבוד להנקוד המסור, ע"מ פִעֹל, כמו כִּנּוֹר, צִנּוֹר, קִמּוֹשׁ, רק שהוא חסר, ופרושו לפי ענינו, מה שיש לו להיתום, כסף או מטלטלין או מזון וכיוצא בזה. והנה, לא בארמ' ואף לא בערב' יש חבר למלה זו במשמ' זו. עצם הצרוף משד مسد וכמו"כ מת'ד مثد ישנו בערב', אך משמש במשמ' אחרת שאין לה כנראה שום שיכות למשמ' זו הנאותה לכאן. אבל, בלשון שמית אחרת, והיותר קרובה להלשון העבר', היא הלשון הכנענית, נמצאת מלה זו ממש באחת החרֻתות הכנעניות, וממש במשמ' זו הנאותה כ"כ לפי הענין להכתוב כאן. מלה זו כתובה בהחרֻתה של תבנת כהן עשתרת מלך צדונים, וז"ל: אל תפתח עלתי ואל תרגזן כ אי אדלן כסף אי אדלנ חרץ וכל מנס משד בלת אנך שכב בארן ז וכו' (Musée Imp. Const.), ובעבר': אל תפתח חדרי ואל תרגיזני כי אין אצלי כסף אין אצלנו חרוץ (זהב) וכל דבר משד בלתי אני שכב בארון זה. – והנה כבר אמרו כל החוקרים בהכתבות הכנעניות שאינם יודעים לפרש מלה זו משד. אך, לפי הענין אין ספק כי גם כאן הכונה לדברים שוים כסף וכדומ', דברים יקרים, כלי זהב וכיוצא בזה. והנה שתי המלים האלה, של איוב ושל תבנית, מסיעות זו את זו ומפרשות זו את זו. ועי' עוד ערך עָל.