*, – קל לא נמצא.

– הִתפ', בינ' רבים *מִתמַשִּׁין, – הִתְמַשָּׁה האדם, לחץ ודחק באצבעותיו על בשרו פעם אחר פעם ולש את העצלים כדי לרככם ולהעיר פעולתם, massieren; masser; to masssage: סכין ומתמשין1 אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין (שבת כב ו).

– פִע', °מִשֵּׁה, יְמַשֶּׁה, – מִשֵּׁה את העור וכדומ', כמו התמשה: בתחלה ימשה העור עד שיתאדם ואח"כ ימשח אותו שמן וכו' (נתן פלקיירא, צרי הגוף ג א, חליי הראש). ואם תראה שסבת החולי מהקרירות תצוה שימשה המקום עד שיתאדם (שם). אמנם משוי הגוף כלו בתחלת היום כשייקץ משנתו ושימשה הקצוות בעת השינה היא מועלת לכל אדם בהנהגת הבריאות וכו' וצריך שיזהר מלמשות האברים כשהם חלשים (שם ג ח).