1,  ש"ז, — כלי מכלי האניות, כעין לוח שבו יושיטו המלחים את האניה בתוך המים Ruder; rame; oar: וירדו מאניותיהם כל תפשי מָשׁוֹט מלחים כל חבלי הים (יחזק' כז כט). — ובתו"מ: הקיש על הדלת על הנגר על המנעול על המשוט ועל הקלת (זבים ד ג). המים העולים בספינה ובעקל ובמשוטות (מכשי' ה ז). מנהיגין (של הספינה) וכו' אלו המשוטין2 שלה (ר' אבא, ב"ב עג.). — ובסהמ"א: ירתח בלי אש ולב מתיאש בעת התבאש במשוט מניפיו (ר"י הלוי, יועץ ומקים). הראית ברֵכות או רהטים, ועפעפי בתוכם כמשוטים (רמב"ע, דיואן סד, כ"י בודלי'). — ובהשאלה במליצה, °תופשי המשוטים של התורה וכיוצא בזה, החכמים הגדולים: תורה תורה חגרי שק והתפלשי באפרים, אבל יחיד עשי לך ומספד תמרורים, על תופשי משוטיך ופורשי מכמורים (קינ' לת"ב, החרישו ממני). — והשתמשו בשם זה גם לרפסד שעוברים בו הנהר מעבר לעבר: וישב דודי הנ"ל על משוט עם משרת נער אחד לשוט את הנהר וכאשר באו מעבר הנהר לקח הנער את הסוסים והוליכם דרך הנהר והוא הלך לתוך המשוט וכאשר בא על המשוט משכו הסוסים משפת הנהר וצוח הנער ר' זיסקינד תן לי העץ שמשיטין בו כדי שאדחוק את המשוט לאחור לשפת הנהר (שו"ת נודע ביהודה כח). — ואניות מָשׁוֹט: חיל צבא המלך מאה אלף רגלי וכו' גם מאתים ועשרים אניות משוט על הים לגונן על הארץ (שבילי עולם ג, הודו).