1, -תַיִם, ש"ז, — כמו אַשְׁפַּתּוֹת, צבורי הזבל בשדה, ששמה מביא החמור הזבלים במשפלות: יששכר חמר גרם רבץ בין הַמִשְׁפְּתָיִם2 וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהיה למס עבד (בראש' מט יד-יה). למה ישבת בין הַמִשְׁפְּתָיִם לשמע שרקות עדרים (שפט' ה יו). — ואמר הפיטן: קמתי ממשפתים להפגיע בעד לָני שפתים, קול מה אתן בשפתותים הן אני ערל שפתים (ר"א קליר, תפ' טל, ארשה). ואל אם הדרך עמד בין המשפתים, ובא לאדמתו בהרע כפים (שלמה אבן גיאת, שחותי ונדכיתי).
1 עי' הערה לקמן.
2 תרגם עקילס χλήρων, ר"ל חלקת אדמה, בפרט מה שקבל אדם בגורל, ובהרחבה כל אחזת נחלה. סומכוס γειτονία, שכֵנוּת. תיאודו' הניח המלה כמו שהיא והעתיקה Мωσφεθα΅ιμ. ת"א: תחומיא. רסע"ג תרגם כאן בערב' צפינ, שהוא שורות. ריב"ג: חוזינ حوزين, והוא מקום מוקף גדר. והוסיף: וליש יח'רג' בין המשפתים מנ הד'א אלמעני איצ'א לאנ אלחוזינ מעלומאנ מנצובאנ ללעיאנ. — ובעבר': ואיננו יוצא בין המשפתים חוץ לענין הזה עוד כי ה"חוזין" ידועים נצבים לעין. רש"י כמו ת"א. ראב"ע: בין המערכות ויתכן היותו מגזרת יי' תשפות שלום לנו. ע"כ. רד"ק בהשרשים: בין שתי המערכות והם שתי משאות שעומסים עליו מזה אחד ומזה אחד ובלעז בל"ש והוא כל כך חזק שרובץ בין המשפתים וקם עמהם. ע"כ. ובשופט': והם מערכות וגדרות הצאן.