מִשְׁפָּטִי

°, ת"ז, לנק' מִשְׁפָּטִית, מ"ר מִשְׁפָּטִיִּים, מִשְׁפָּטִיּוֹת, — של מִשְׁפָּט: כי הצורות ההנדסיות והמספריות והמשפטיות בלתי בעלות תכלית (ר"י א"ת, כוזרי ה יב). ענין התקועית נבנה על התעוררות החנינה והמחילה לחוטא שהוא דבר יבוקש ממנו בדבור משפטי (מסיר ליאון, נופת צופ' ב יג). והטענה תחלק אל ג' חלקים ר"ל סבריית ראויה ומשפטית וכו' אמנם הטענה המשפטית היא כאשר יודה המתנצל על עשית הדבר אבל אם נעשה בדין או לא זה ישאר במחלקת (שם א י). הוברי השמים החוזים בככבים שהיו משתמשים בחכמת התכונה המשפטית (כסא' לבית דוד ג יז). והחבורים המדברים בתכונה משפטית מוחרמים הם אצלם משום תולדה דתוכן משפטיי (שם).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים