ש"ז, — כמו מַשָּׂא משמ' א, ובהשאלה מַשּׂא פָנִים, שה"פ של מי שנשֵׁׂא פנים לחברו: כי אין עם יי' אלהינו עולה וּמַשּׂא פנים ומקח חשד (דהי"ב יט ז). — ואמר בן סירא: כי אלהי משפט הוא ואין עמו משוא פנים (ב"ס גני' לב יה). — ובתו"מ: שאין לפניו לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד ר"א הקפר, אבות ד כב.  רשות של מטן שיש בה כזב ושקר וגניבות דעת ומשוא פנים ומקח שוחד וכו' רשות של מעלן שאין בה לא כזב ולא שקר ולא גניבות דעת ולא משוא פנים ולא מקח שוחד (ר. אבהו, ירוש' סנה' ו יב). (כתוב) ויחמול המלך על מפיבושת בן יהונתן וכו' וכי משוא פנים יש בדבר (רב חנא בר קטינא, יבמ' עט.). היו אומות העולם קוראין תגר ואומרים משוא פנים יש כאן וכו' (ר' יצחק, מד"ר במד' ט). אין מלאך המות אומר הואיל וזה מלך נוותר לו עוד יום אחד או שני ימים אין לפניו באותו היום משוא פנים (שם דבר' ט). ואומר (הרשע שלא חזר בתשובה) אוי לי שמא משוא פנים יש בדבר אני וזה גנבנו אני וזה הרגנו כאחת זה עומד בחבורת צדיקים ואני בחבורת רשעים (שם, רות ג). — ובסהמ"א: וביום שמת (ר"ש בן לקיש) מתו שני ריעיו השודדים בהרים ונתנו לר"ש בן לקיש חלק החיים ולשני ריעיו בשאול תחתית ואמרו שניהם רבש"ע יש משׂא פנים לפניך זה היה שודד עמנו בהרים והוא באוצר החיים ואנו בשאול תחתית (פרקי דר"א מג). — ובמשמ' העקר', כמו מַשָּׂא: הרוצה להחזיר עלי ירקו ולהשליך ממשואו1 לא ישליך עד שיעשר (תוספת' דמאי ד ב). ואם תאמר מפני שאין לו מי שישא משואו הרי יש לו מי שישא משואו (ירוש' ברכ' ג א). שהיו פניו הפוכות לכותל ומשואו לאחריו ובכך יצא משואו תחילה (ר' יוסי, שם שבת א א). ובלבד כדרך משואו (שם ב"ב ו א). — ומ"ר מַשּׂוֹאִים: הביא שלשה משואין כאחת אין זה תגר (ר' יונה, שם דמאי ב א). — ובהשאלה: בנוהג העולם מלך מתקלס במדינה וגדולי מדינה מתקלסין עמו למה שנושאין עמו במשואו2 (ר' יצחק, מד"ר בראש' א). מלך בשר ודם שיש לו מדינה והוא משלח בני אדם גדולים לתוכה שיהו נושאים משואיהם ועושין משפטיהם מי צריך להיות זקוק למזונותיהם (ר' לוי, שם במד' א). — ומ"ר °מַשּׂוֹאוֹת: הכניס המשואות כמו שהן בכליו של מוכר (רגמ"ה ב"ב פו.). בני אדם שנושאין משואות (הוא, חול' קה:). ראובן שלח ביד שמעון ממון בדרך ונפלו עליו ליסטים ונטלו כל אשר בשיירה והמשואות של שמעון וגם ממון של ראובן (תשו' הגא', חברון ז). כשהגעתי לאגר' שכרתי על כל משואות שהיו עמי מן הערביים וכל זהובים שהיו עמי שיגרתים ביד פל' גוי מפני סכנת הדרך (תשו' הגא' תקב, גני' מצרים, הוצ' גינצבורג). המקדימין פירות לבעלי הכרמים בזמורות בכך וכך משואות (ערוך, ערך שבש). אם הביא פעם אחת אפילו הביא שלש משואות בבת אחת או שהביא הוא ובנו ופועל עדיין לא הוחזק תגר (רמב"ם מעשר יג ט). שפעמים יורדים (המים) בקילוח על המשואות העוברות ברה"ר ומתקלקלות (הלבוש חו"מ קנג ט).